ממשלת קנדה נערכת לאחד המהלכים הכלכליים והטכנולוגיים המשמעותיים ביותר שלה בשנים האחרונות, עם ההכרזה על הקמת קרן צמיחה טכנולוגית ייעודית לתחום הבינה המלאכותית. המהלך, בהובלת ראש הממשלה מארק קרני, כולל הזרמה של מאות מיליוני דולרים שנועדו להצמיח תעשיית בינה מלאכותית מקומית ריבונית וחזקה, ולעודד את הטמעת הטכנולוגיה בכלל ענפי המשק. האסטרטגיה הלאומית החדשה, שזכתה לשם "בינה מלאכותית לכולם", כוללת תוכנית להקצאת חצי מיליארד דולר קנדי, השווים לכ-360 מיליון דולר אמריקאי, לטובת גישור על פערי ההון שמונעים כיום מחברות מקומיות מבטיחות לפרוץ ולצמוח בקנה מידה עולמי.

מבחינה כלכלית, המדינה מבינה כי היא אינה יכולה להישאר מאחור במרוץ החימוש הטכנולוגי שמגדיר מחדש את שוקי ההון והעבודה בעולם. הקרן החדשה תציע לחברות הון ותמיכה בהשקעות, תוך שימוש במודל כלכלי מעניין שבו הממשלה באוטווה תוכל במקרים מסוימים לקחת מניות בחברות הבינה המלאכותית המבטיחות ביותר. המטרה הברורה של התערבות ממשלתית זו בשוק החופשי היא לסייע לאותן חברות למשוך הון פרטי, להתחרות בזירה הגלובלית, ולמנוע זליגה של קניין רוחני ומוחות מבריקים אל מחוץ לגבולות קנדה. ראש הממשלה קרני הגדיר את הבינה המלאכותית כטכנולוגיה המעצבת של התקופה, כזו שכבר עתה משנה את האופן שבו אנשים עובדים, לומדים ומתקשרים, והדגיש כי האתגר האמיתי הוא לוודא שהפירות הכלכליים של מהפכה זו יחולקו בין כלל האזרחים ולא יישארו נחלתם של מעטים בלבד.

כדי להבין את פוטנציאל הצמיחה שעומד על הפרק, יש להביט בנתוני הבסיס של התעשייה המקומית. כיום פועלות בקנדה למעלה מ-3,500 חברות המפתחות מודלים, כלים ויישומים מתקדמים, אשר הצליחו לגייס יחד הון סיכון בהיקף של יותר מ-37 מיליארד דולר קנדי. על פי ההערכות שהציגה הממשלה, טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת לבדה מסוגלת להוסיף לתוצר המקומי הגולמי של קנדה כ-187 מיליארד דולר קנדי מדי שנה עד לשנת 2030, לצד יצירת מאות חברות חדשות. עם זאת, קיים פער עצום בין הפיתוח לבין היישום בשטח. נכון לאמצע שנת 2025, רק 12 אחוזים מהחברות בקנדה שילבו כלים אלו בתהליכי ייצור הסחורות והשירותים שלהן. הממשלה הציבה יעד שאפתני להזניק נתון זה ל-60 אחוזים עד שנת 2034, מתוך הבנה שהטמעת הטכנולוגיה בעסקים מסורתיים היא המפתח להעלאת הפריון במשק.

התלות הכלכלית של קנדה בספקים זרים עבור תשתיות מחשוב, שירותי ענן ואחסון נתונים, מהווה כיום נקודת תורפה משמעותית. מצב זה מייצר סיכונים לחשיפת נתונים רגישים לגורמים זרים, ועלול להטות את כללי המשחק לרעת החברות הקנדיות המקומיות, שמתקשות להתחרות בתנאים אלו. כמענה לכך, התוכנית הממשלתית, שהוצגה בשיתוף שר הבינה המלאכותית והחדשנות הדיגיטלית אוון סולומון, שמה דגש על בניית יסודות לאומיים חזקים בתחומי המחשוב, הנתונים והתשתיות. הממשלה מתכננת להרחיב את הריבונות המחשבית עבור עסקים קטנים ובינוניים באמצעות הזרמת 700 מיליון דולר קנדי נוספים לקרן הגישה למחשוב, שכבר תומכת בעשרות פרויקטים מקומיים. בנוסף, חצי מיליארד דולר קנדי יוקצו ליוזמה אזורית שמטרתה להרחיב את האימוץ והמסחור של הטכנולוגיה ברחבי המדינה.

ההשפעה של התוכנית על שוק העבודה צפויה להיות דרמטית. הממשלה הציבה יעד לייצר 250,000 מקומות עבודה חדשים עד שנת 2031 כתוצאה מהטמעת הטכנולוגיה בתעשיות השונות. במקביל, היא מכוונת לעלייה של 3 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי שתינבע ישירות משיפור בפריון העבודה. כדי לתמוך בצמיחה זו, מתוכננת יצירת 90,000 משרות והזדמנויות השמה לצעירים בתחומים משיקים לבינה מלאכותית, יחד עם הנגשת הכשרות חינמיות באוריינות דיגיטלית לכלל האזרחים. לצד עידוד הצמיחה, התוכנית מקפידה לשמור על מסגרת רגולטורית אחראית שתבטיח אמון ציבורי צרכני, שהוא תנאי הכרחי לכלכלה בריאה. בכוונת הממשלה להשקיע 50 מיליון דולר קנדי בהרחבת יכולותיו של המכון הקנדי לבטיחות בבינה מלאכותית, לעדכן את חוקי הפרטיות, להגן על קבוצות פגיעות מפני הטיות אלגוריתמיות, ולספק כלים משפטיים להתמודדות עם זיופים עמוקים ושיטות תמחור פולשניות. במקביל יושק חזון ייעודי לקידום פרויקטים בעלי ערך ציבורי משמעותי, כשהסנונית הראשונה תהיה השקעה של 200 מיליון דולר קנדי בשיפור מערכת הבריאות, מהלך שצפוי לייעל את ההוצאה הציבורית ולהיטיב עם האזרחים.