מליאת הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי. החוק, שאושר כהוראת שעה לשנים הקרובות, עבר ברוב של 32 תומכים מול 23 מתנגדים וקודם על ידי חברי הכנסת צבי סוכות, לימור סון הר-מלך וקבוצת חברי כנסת נוספים. הצעת החוק מבקשת להעניק תמריצים כלכליים משמעותיים לתושבים המתגוררים ביישובים הממוקמים ממזרח לגדר מסוימת ביהודה ושומרון, בתנאי שחלק או כל דירות המגורים ביישוב נמצאות במרחק של יותר משני קילומטרים בקו אווירי מאותה גדר. מטרת המהלך היא לספק עוגן כלכלי לאזורים המתמודדים עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, ולהשוות את מעמדם הפיננסי לאזורי עדיפות אחרים ברחבי הארץ.

כדי להבטיח שההטבות הכלכליות יגיעו למקומות הזקוקים להן ביותר ולמנוע פיזור משאבים לא יעיל, החוק מגדיר שורה של תנאים ברורים שעל יישוב לעמוד בהם כדי להיות מוגדר כ"יישוב מוטב". ראשית, המציאות הביטחונית חייבת להיות כזו שמחייבת שימוש ברכבים ממוגני ירי עבור הסעות תלמידים אל היישוב וממנו, וזאת על פי הנחיות ופרסומי משרד הביטחון. בנוסף למדד הביטחוני, המחוקק שילב גם מדדים כלכליים וחברתיים מובהקים בניסיון למקד את העזרה באוכלוסיות מוחלשות. היישוב חייב להיות משויך לאשכול שש ומטה במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן לאשכול שש ומטה במדרג החברתי-כלכלי. כמו כן, נדרש כי הקמת היישוב אושרה כחוק. תנאים אלו, הנבחנים נכון לסוף חודש דצמבר שלפני שנת המס, מבטיחים כי תקציבי המדינה ינותבו ליישובים המשלבים פריפריה גיאוגרפית, חולשה כלכלית וסיכון ביטחוני.

מבחינה פרקטית, ההטבה הכלכלית תבוא לידי ביטוי כזיכוי ישיר ממס הכנסה עבור תושבים שהתגוררו ביישוב המוטב במשך שנת מס שלמה. גובה הזיכוי והתקרה שלו ייקבעו בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, והמחוקק אף השאיר גמישות לתושבים, כך שמי שזכאי למספר זיכויים שונים יוכל לבחור את ההטבה המשתלמת ביותר עבורו. תוספת זו להכנסה הפנויה של התושבים אינה רק הקלה אישית, אלא כלי מאקרו-כלכלי חשוב. הפחתת נטל המס נועדה לתמרץ הגירה חיובית לאזורים אלו ולשמר את האוכלוסייה הקיימת. כאשר משקי הבית נהנים מהכנסה פנויה גדולה יותר, כוח הקנייה שלהם גדל, מה שמוביל באופן טבעי לעלייה בצריכה, לעידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור ולחיזוק הכלכלה המרחבית המקומית, שסובלת לא פעם מריחוק ממרכזי התעסוקה של גוש דן.

החוק נקבע כהוראת שעה שתיכנס לתוקף החל מינואר 2026 ותהיה תקפה לשנתיים, עד סוף דצמבר 2027. עם זאת, מתוך הבנה שתהליכים כלכליים של פיתוח אזורי ועידוד התיישבות דורשים יציבות לאורך זמן רב יותר, החוק מעניק לשר האוצר את הסמכות להאריך את תוקף ההטבות. שר האוצר יוכל, בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את הצו לתקופות נוספות של עד שנתיים בכל פעם. מנגנון זה מאפשר לממשלה לבחון את האפקטיביות הכלכלית של חלוקת ההטבות ואת השפעתן על שוק העבודה ופיתוח היישובים, תוך שמירה על גמישות תקציבית ויכולת תיקון מול צורכי קופת המדינה המשתנים.

המניע המרכזי למהלך מוסבר היטב בדברי ההסבר של החוק, השופכים אור על הקשר ההדוק והבלתי נפרד שבין איומים ביטחוניים לפגיעה כלכלית בחיי היום-יום. כבר באוגוסט 2013, בהחלטת ממשלה שעסקה במפת אזורי העדיפות הלאומית, נכללו יישובים ביהודה ושומרון הסובלים מאיום ביטחוני ממשי. אולם, למרות ההכרה באיום, קריטריון זה לא תורגם עד כה להטבות מס ממשיות בדומה לאלו הניתנות ביישובי ספר אחרים בישראל. החוק החדש בא לתקן את הפער הזה, מתוך הבנה כלכלית עמוקה שרמת סיכון ביטחונית גבוהה מייצרת בהכרח חיכוך כלכלי שלילי. חיכוך זה מתבטא בעלויות מחיה גבוהות יותר בשל בידוד גיאוגרפי ותחבורתי, הוצאות נוספות על מיגון ואבטחה, וקושי אינהרנטי במשיכת משקיעים ויזמים לאזור הנתפס כמסוכן. על ידי מתן תמריצי המס, המדינה מתערבת כדי לפצות על כשלי שוק אלו ומסייעת ליישובים להפוך למוקדים בעלי חוסן פיננסי, המסוגלים לצמוח ולשגשג למרות האתגרים הסביבתיים והגיאופוליטיים המקיפים אותם.