סוגיית המכסים חזרה למוקד תשומת הלב הציבורית והעסקית, כאשר ממשל טראמפ חושף שורה של הצעות למכסים חדשים, לצד צעדים משפטיים לעצירת החזרי כספים שכבר נמצאים בתהליך. המהלכים הללו מגיעים על רקע פסיקת בית המשפט העליון מפברואר 2026, שקבעה כי המכסים הגלובליים שהוטלו בשנה שעברה באמצעות חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA) אינם חוקיים. בעקבות הפסיקה, שהובילה לביטול המכסים הרחבים ולפתיחת פתח להחזרים של כ-166 מיליארד דולר, הממשל מאותת על כוונתו לבנות מחדש את מדיניות הסחר שלו תחת כותרות משפטיות וכלכליות שונות.
אחד המוקדים המרכזיים השבוע הוא חקירה חדשה שניהל משרד נציג הסחר של ארצות הברית (USTR) בנושא עבודה כפויה. במסגרת זו, הציע הממשל להטיל מכסים בשיעורים של 10% עד 12.5% על ששים מדינות. המדיניות מבחינה בין כלכלות שמחזיקות במנגנוני הגנה עצמיים מפני עבודה כפויה לבין אלו שאינן עושות זאת. למעלה מתריסר כלכלות, בהן האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו, צפויות לעמוד בפני מכס של 10%, בעוד כ-45 כלכלות אחרות, ביניהן סין, שאינן אוכפות איסורים דומים, עשויות לספוג מכס של 12.5%. מכסים אלו צפויים להיכנס לתוקף לאחר תקופת הערות ציבורית שתסתיים ב-7 ביולי, ונועדו להחליף את המכסים הזמניים שהוטלו לאחר פסיקת בית המשפט העליון. חשוב לציין כי הממשל החרג כמה סוגי יבוא, כגון מוצרים המכוסים בהסכם ארה"ב-מקסיקו-קנדה ומוצרים שאינם מיוצרים כלל בארצות הברית.
במקביל למאבק על המכסים החדשים, הממשל נאבק משפטית לעכב את הליך החזרת הכספים לחברות. נתוני המכס והגנת הגבולות (CBP) מראים כי עד סוף מאי 2026, הוגשו בקשות להחזרים בשווי של כ-85 מיליארד דולר, מתוכם שולמו כבר כ-20.6 מיליארד דולר. משרד המשפטים האמריקאי פועל כעת כדי לערער על זכאותן של חברות שלא הגישו התנגדות מראש לקבלת החזרים, ומנסה לאלץ אותן לתבוע את הממשלה באופן פרטני. מומחים בתחום המשפט המסחרי מעריכים כי המהלך הזה עשוי להשפיע על כמות משמעותית של טובין שנסחרו במחצית הראשונה של 2025.
השוק ממתין כעת לתוצאות של חקירת סעיף 301 נוספת, העוסקת ב"עודף כושר ייצור" (Excess Capacity). אנליסטים מעריכים כי חקירה זו תניב גישה מורכבת ודיפרנציאלית יותר, כאשר הממשל צפוי להתמקד במדינות בדרום-מזרח אסיה החשודות כמשמשות "דלת אחורית" למעבר סחורות סיניות ליעדים אחרים. עם סיום החקירות הללו, צופים המומחים רף מכסים מינימלי של 10% על רוב השותפות המסחריות, כאשר מדינות בעלות אי-איזון מסחרי בולט מול ארה"ב עשויות לספוג שיעורים גבוהים יותר.
למרות הכותרות הדרמטיות, כלכלנים רבים סבורים כי המדיניות הנוכחית משקפת יותר התבצרות מאשר הסלמה חריפה. האופטימיות בשוק נובעת מכך שהחריגות נשמרות ברובן, והעובדה שחלק נרחב מהמכסים מבוסס על סעיפים משפטיים מוכרים כמו סעיף 301, הופכת אותם לפחות פגיעים לערעורים משפטיים חוזרים. חברות אמריקאיות נדרשות כעת להפגין גמישות רבה ולהסתגל למציאות של "מכסים כאן כדי להישאר", אך עם מגבלות ברורות. בעוד האי-ודאות הממושכת מהווה נטל ניהולי לא מבוטל, השוק מגיב ברוגע יחסי, מתוך הבנה שמדובר בשינוי מבני מבוקר ולא בטלטלה פתאומית שתשנה באופן מהותי את התחזיות הכלכליות הכוללות. העידן הנוכחי מחייב את העסקים הגלובליים לנהל סיכונים באופן דינמי ולעקוב אחר שינויים ברשימות הפטורים, שכן נראה כי הממשל ימשיך להשתמש במכסים ככלי אכיפה מרכזי להסכמי סחר, גם אם לא יממש את מלוא הקיצוניות שהוצעה בתחילה.
