פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הציג היום את משנתו הכלכלית בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תוך שהוא משרטט את האתגרים המורכבים הניצבים בפני המשק הישראלי בצל המלחמה. הנגיד הדגיש כי חרף ההשפעה השלילית של הלחימה, המשק הישראלי מפגין עמידות וחוסן מרשימים, גם בהשוואה לנתונים היסטוריים.
במרכז הדיון הציב הנגיד את המושג "הטרילמה הפיסקלית", המגלם את הצורך לאזן בין שלושה צרכים מנוגדים: תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, מימון הוצאות הביטחון הגבוהות, והשקעות נדרשות במנועי צמיחה. עלות המלחמה בשנים 2023–2026 מוערכת נכון לאפריל 2026 בכ-405 מיליארד ש"ח. הנגיד הבהיר כי כדי להבטיח את יציבות המשק, נדרש לרסן ככל הניתן את הוצאות הביטחון תוך מתן מענה לאיומים, לצד מציאת מקורות תקציביים חלופיים באמצעות ביטול סעיפים שאינם תומכים במנועי צמיחה והתאמות בצד ההכנסות.
המשק הישראלי, כך עולה מהנתונים שהוצגו, מציג סימני התאוששות ברורים. פרמיית הסיכון, שזינקה עם פרוץ המלחמה, התמתנה משמעותית עם שיפור המצב הגיאופוליטי ודומה כיום לרמתה ערב ה-7 באוקטובר. במקביל, השקל רשם תיסוף חד בשנתיים האחרונות, בין היתר על רקע ירידה בפרמיית הסיכון והיחלשות הדולר בעולם, מה שהוביל גם לירידה בציפיות לאינפלציה. בבורסה המקומית נרשמו ביצועים בולטים לחיוב בהשוואה לעולם, כאשר המגזר העסקי ממשיך להפגין גמישות.
עם זאת, לא הכל ורוד. הנגיד ציין כי הפגיעה בכלכלה התבטאה בעיקר על רקע מגבלות היצע בשוק העבודה ובחומרי גלם, והתוצר עודנו נמוך ממגמתו ארוכת הטווח. תחום ההייטק, המהווה מנוע צמיחה אסטרטגי האחראי לכ-16% מהתמ"ג בישראל ולכ-57% מהייצוא, ספג ירידה בגיוסי ההון במהלך תקופת הלחימה. כמו כן, הנגיד הצביע על האתגרים ארוכי הטווח של המשק, הכוללים פערי שכר ושיעורי תעסוקה נמוכים בקרב אוכלוסיות ספציפיות, ובראשן נשים ערביות וגברים חרדים. בשל הגידול הצפוי במשקל האוכלוסייה החרדית בגילי העבודה, קיימת חשיבות לאומית להשתלבות איכותית של מגזר זה בשוק התעסוקה.
לסיום, הנגיד הדגיש כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) מציבה בפני המשק אתגרים והזדמנויות כאחד. ישראל מובילה באימוץ ה-AI בהשוואה בינלאומית, כאשר נתונים מצביעים על שימוש רחב בטכנולוגיה זו בקרב עובדים בסקטורים שונים, דבר שצפוי להשפיע על עתיד פריון העבודה. האתגר שיעמוד בפני כל ממשלה עתידית, סיכם הנגיד, הוא היכולת לנווט את "הטרילמה הפיסקלית" תוך שמירה על יציבות פיננסית ותמיכה במנועי הצמיחה של המחר.
