כלכלת גרמניה, שנחשבה במשך עשורים לקטר המוביל והעוצמתי של יבשת אירופה, ממשיכה לאבד גובה ולשדר סימני אזהרה מדאיגים למשקיעים ברחבי העולם. נתונים חדשים שמתפרסמים כעת חושפים תמונה עגומה למדי לגבי מידת האטרקטיביות של המדינה בעיני חברות בינלאומיות ויזמים מעבר לים. על פי סקר מקיף שפרסמה פירמת הייעוץ וראיית החשבון הבינלאומית אי וויי, ההשקעות הזרות הישירות בגרמניה רשמו בשנת 2025 צניחה נוספת, זו השנה השמינית ברציפות, והגיעו לשפל שלא נראה כמותו מזה שבע עשרה שנים. המגמה השלילית הזו אינה אירוע נקודתי חולף, אלא עדות לתהליך עמוק של שחיקה ביתרון התחרותי של הכלכלה הגדולה באירופה.

המספרים היבשים מתוך הדו"ח מציגים ירידה של עשרה אחוזים בהיקף הפרויקטים החדשים שהושקעו על ידי גורמים זרים, אשר הסתכמו במהלך שנת 2025 בחמש מאות ארבעים ושמונה פרויקטים בלבד. נתון זה ממקם את גרמניה במקום השלישי בטבלת היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעה באירופה, כאשר היא מביטה מלמטה על מתחרותיה הישירות, צרפת ובריטניה, שתפסו את שני המקומות הראשונים. היינריך אלרס, העומד בראש השלוחה הגרמנית של פירמת אי וויי, התייחס לממצאים והצביע על הבדל מהותי בין המדינות. לדבריו, בעוד שצרפת ובריטניה מצליחות להציג מעת לעת מגמות חיוביות והתאוששות במשיכת הון זר, הכלכלה הגרמנית צועדת כבר שנים ארוכות בכיוון אחד בלבד, והוא למטה.
הבריחה של המשקיעים הזרים אינה גזירת גורל אלא תוצאה ישירה של סביבה עסקית שהופכת למאתגרת ויקרה יותר משנה לשנה. המשקיעים מצביעים ברגליים בשל שילוב בעייתי של מספר גורמים מבניים שמכבידים על הפעילות העסקית. בראש ובראשונה, נטל המס בגרמניה נותר גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות, מה שנוגס בשורת הרווח הפוטנציאלית של חברות בינלאומיות. לכך מתווספות עלויות עבודה יקרות במיוחד, אשר מקשות על תעשיות מסורתיות וחדשניות כאחד לשמור על תחרותיות בשוק העולמי. מעל כל אלה מרחפת סוגיית עלויות האנרגיה, שהפכה למשקולת כבדה על צווארה של התעשייה המקומית והובילה לזינוק בהוצאות התפעול ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של הקמת פרויקטים חדשים במדינה.
בנוסף לקשיים הפיננסיים והתפעוליים, הסקר מצביע על תסכול גובר מצד הקהילה העסקית מהתנהלותה של המערכת הממשלתית. גרמניה סובלת מבירוקרטיה נוקשה, מסורבלת ואיטית, אשר טרם עברה את הרפורמות הנדרשות כדי להתאימה לקצב המהיר של הכלכלה הגלובלית המודרנית. הליכי תכנון, אישור ורישוי של פרויקטים חדשים אורכים זמן רב מדי, מתישים את היזמים וגורמים לחברות בינלאומיות לחפש חלופות ידידותיות יותר ועתירות תמריצים במדינות שכנות. חוסר היכולת של הממשל ליישם רפורמות שורשיות לשיפור קלות עשיית העסקים נתפס בעיני המשקיעים כסימן של קיפאון.
ההשפעה של תנאי הפתיחה הקשים הללו ניכרת היטב בתוצאות העסקיות של החברות הפועלות במדינה, מה שבתורו מייצר מעגל קסמים שלילי. שילוב של ביצועי מכירות חלשים ושחיקה מתמדת ברווחיות, יחד עם חוסר ודאות כלכלי כללי, דוחק חברות רבות לפינה. מנהלים נאלצים לבחון מחדש את אסטרטגיית הצמיחה שלהם, והתוצאה הישירה היא החלטות דרמטיות לדחות תוכניות התרחבות או אף לבטל כליל השקעות עתידיות שתוכננו לצאת לפועל בתוך גבולות המדינה. המציאות הזו מאלצת את קברניטי המשק הגרמני להכיר בכך שהמודל הכלכלי שלהם זקוק לניעור משמעותי, שכן ללא שיפור מהותי בתנאי התחרותיות, המדינה תתקשה לחזור ולהיות אבן שואבת להון בינלאומי בשנים הבאות.