חברת התעופה הלאומית של ישראל, אל על, חווה על בשרה את התנודתיות הקיצונית המאפיינת את ענף התעופה בתקופות של משברים גיאופוליטיים, אך במקביל מוכיחה חוסן עסקי מרשים המאפשר לה להתאושש במהירות חסרת תקדים. פרסום הדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון של שנת 2026 חושף תמונה מורכבת של מעבר חד מרווחיות להפסד, המושפע באופן ישיר מהמציאות הביטחונית החדשה שנוצרה בעקבות מבצע "שאגת הארי" והלחימה מול איראן. הנתונים הרשמיים מראים כי הכנסות החברה חוו התכווצות משמעותית של 27 אחוזים והסתכמו ב-562 מיליון דולר. הפגיעה בשורת ההכנסות חלחלה עמוק אל השורה התחתונה, שם הציגה החברה הפסד רבעוני צורב של 67 מיליון דולר. כדי להבין את עוצמת הטלטלה, יש להביט אל הרבעון המקביל אשתקד, אז התהדרה אל על ברווח נקי וחריג של 96 מיליון דולר. גם המדד התפעולי החשוב בתעשיית התעופה, ה-EBITDAR (רווח לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ודמי שכירות מטוסים), ספג מכה אנושה וצלל ל-16 מיליון דולר בלבד, לעומת 213 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2025.

הסיבות לקריסה הזמנית בתוצאות הכספיות ברורות למדי ונובעות משילוב קטלני של שלושה גורמי מאקרו מרכזיים. הגורם הראשון והמשמעותי ביותר הוא המצב הביטחוני. הנהלת אל על מעריכה כי הנזק הכולל שנגרם לקופת החברה בעקבות מבצע "שאגת הארי" עומד על כ-145 מיליון דולר, כאשר מתוך סכום עתק זה, כ-90 מיליון דולר נרשמו כפגיעה ישירה בתוצאות הרבעון הראשון של השנה. בתקופות של מתיחות צבאית בסדר גודל כזה, חברות תעופה מתמודדות עם גל ביטולים, ירידה דרסטית בתנועת התיירות הנכנסת, זינוק בעלויות הביטוח והסטת נתיבי טיסה המייקרת את התפעול השוטף. אל המשבר הביטחוני הצטרפו שני גורמים כלכליים שהכבידו עוד יותר על המאזן: התייקרות עולמית במחירי הדלק הסילוני, המהווה את אחת ההוצאות הכבדות ביותר של כל חברת תעופה, והתחזקותו של השקל מול הדולר, ששחקה את ההכנסות הדולריות של החברה במונחים מקומיים.

למרות התמונה הקודרת שעולה מנתוני הרבעון הראשון, המבט אל נתוני חודש אפריל והלאה מספק למשקיעים ולעובדי החברה סיבות לאופטימיות זהירה ואף מעבר לכך. השוק הישראלי, המאופיין בזיכרון קצר וברצון עז לחזור לשגרה, ייצר התאוששות מהירה בביקושים ברגע שהמתיחות הביטחונית החלה להתפזר. צבר ההזמנות העתידי של אל על, המהווה אינדיקטור מצוין לתזרים המזומנים העתידי, עמד בסוף חודש אפריל 2026 על נתון פנומנלי של 1.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה מרשימה בהשוואה לצבר ההזמנות באפריל 2025, שעמד אז על 1.02 מיליארד דולר. מעבר לכך, חודש אפריל עצמו נחקק בדברי הימים של החברה כחודש שבו נשבר שיא מכירות היסטורי, עם היקף רכישת כרטיסים של 560 מיליון דולר. הנתונים מראים כי בימים שאחרי חג הפסח ועם סיומו של המבצע הצבאי, ממוצע המכירות היומי זינק ל-21.3 מיליון דולר, נתון המשקף צמיחה פראית של 31 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.

במקביל לפעילות התעופה הקלאסית, אל על ממשיכה לפתח ולטפח את "תרנגולת הטלת ביצי הזהב" שלה, הלוא הוא מועדון הנוסע המתמיד. בעולם התעופה המודרני, מועדוני לקוחות הפכו לחברות פיננסיות וטכנולוגיות לכל דבר, המייצרות רווחיות יציבה גם כשהמטוסים עצמם מתקשים להמריא. ברבעון הראשון של 2026, מועדון הנוסע המתמיד הניב לאל על רווח נקי של 11.9 מיליון דולר ורווח תפעולי של 16.5 מיליון דולר. אמנם מדובר בירידה מסוימת של עשרות אחוזים בודדים לעומת הרבעון המקביל, אך הנתון החשוב באמת הוא מגמת הצמיחה במצבת הלקוחות. מספר החברים במועדון צמח ברבעון החולף ב-8 אחוזים לעומת הרבעון שקדם לו, ומספר מחזיקי כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים המשויכים למועדון עלה ב-13 אחוזים.

האמון העצום של השוק הפיננסי במועדון הלקוחות של אל על קיבל גושפנקה משמעותית בחודש מרץ האחרון, עת ביצעה החברה מהלך אסטרטגי דרמטי. החברה החליטה לסיים את ההתקשרות ההיסטורית שלה עם חברת האשראי כאל, והעבירה את פעילות כרטיסי האשראי של המועדון – ששוויו הכולל מוערך כיום בסכום עתק של 2.7 מיליארד שקלים – לידיה של חברת ישראכרט. המעבר הזה אינו רק עניין טכני של החלפת ספק, אלא מהלך פיננסי מהותי שצפוי להזניק את ההכנסות מפעילות כרטיסי "פליי קארד" (Fly Card). על פי ההערכות הפנימיות של אל על, ההסכם החדש מול ישראכרט צפוי לתרום לרווחיות הכוללת של קבוצת התעופה סכום מהותי שנע בין 100 ל-130 מיליון שקלים בשנה, לפני ניכוי מס, לאורך כל שנות ההסכם. המהלך הזה גם מגובה ביעדי צמיחה אגרסיביים במיוחד, כאשר החברה צופה שעד שנת 2030 יזנק מספר חברי מועדון הנוסע המתמיד מ-3.06 מיליון חברים כיום, ל-4.2 מיליון חברים פעילים. התפתחות זו מאותתת כי חרף זעזועי ההווה, התשתית העסקית של אל על נבנית כדי לצלוח משברים ולהבטיח זרם הכנסות קבוע ויציב בעתיד הנראה לעין.