הבנק המרכזי האירופי (ECB) עומד בפני צומת החלטות משמעותי, כאשר האפשרות להעלאת ריבית כבר בחודש יוני הקרוב הופכת למוחשית יותר. הכלכלן הראשי של הבנק, פיליפ ליין, הבהיר לאחרונה כי המתיחות הביטחונית והלחימה באיראן יוצרות זעזוע במחירי הנפט שעלול לחלחל עמוק אל תוך הכלכלה האירופית. לדבריו, קיים חשש אמיתי שעלויות הדלק הגבוהות לא ייעצרו בתחנות השירות, אלא יתגלגלו לדרישות שכר גבוהות יותר ולעליית מחירים רוחבית בכל ענפי המשק. למרות שצעד כזה עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית בגוש היורו, שתלוי מאוד ביבוא אנרגיה, בכירי הבנק רואים בו כלי הכרחי למניעת סחרור אינפלציוני חדש.
ליין הדגיש בנאומו בלונדון כי התגובה האופטימלית לשיבוש בהיצע, כמו זה שנגרם מעימות צבאי, עשויה להיות מתונה יותר מאשר תגובה לביקושי יתר, אך ישנן מספר סיבות מדוע נדרשת כעת פעולה אקטיבית מצד הבנק המרכזי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הרקע הכלכלי שבו מתרחש המשבר הנוכחי. השוק האירופי עדיין נושא את צלקות האינפלציה הגבוהה שחווינו בעקבות מגפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה, מה שהפך הן את החברות והן את הצרכנים לרגישים במיוחד לכל שינוי במחירי הקצה. במצב כזה, כל התייקרות של חומרי גלם או אנרגיה מתורגמת מהר יותר לעליות מחירים לצרכן, שכן העסקים חוששים לספוג את העלויות בעצמם לאחר תקופה כה ממושכת של חוסר יציבות.
הרציונל שמאחורי העלאת הריבית המתוכננת ביוני, שחלק ממקבלי ההחלטות רואים בה רק את הראשונה בסדרה של העלאות אפשריות, נועד בראש ובראשונה לעצור את הציפיות לאינפלציה לפני שהן מתקבעות בשטח. כאשר מחירי האנרגיה עולים בגלל גורמים חיצוניים, החשש הגדול של הבנק המרכזי הוא מ"השפעות יד שנייה", שבהן העובדים דורשים העלאות שכר כדי לפצות על יוקר המחיה, מה שמאלץ את העסקים להעלות מחירים שוב, ויוצר מעגל קסמים שקשה לשבור. ליין מבין כי מדובר בהחלטה מורכבת עבור מדינות היורו, שכן כל העלאת ריבית מייקרת את האשראי ועלולה להאט את הפעילות העסקית, אך נראה כי בנסיבות הנוכחיות, הבנק המרכזי מעדיף לשלם את מחיר ההאטה בטווח הקצר כדי להבטיח יציבות מחירים וביטחון כלכלי בטווח הארוך.
