קתרין מאן, חברת הוועדה המוניטרית של בנק אנגליה, נשאה היום דברים בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) והציפה אזהרה משמעותית בנוגע ליציבות שוק האג"ח הממשלתי של בריטניה (Gilts). לפי ניתוחה, חל שינוי מבני מדאיג בזהות הקונים של החוב הבריטי: בעוד שבעבר קרנות פנסיה מקומיות היוו את עמוד השדרה של השוק, כיום תופסים את מקומן משקיעים בינלאומיים הרגישים הרבה יותר לשינויי מחיר. מגמה זו, לדבריה, מגדילה משמעותית את הסיכון לתנודתיות חריפה בעלויות הגיוס של הממלכה, במיוחד במצבי דחק. האזהרה של מאן מקבלת משנה תוקף על רקע הלחץ הפוליטי והכלכלי הכבד שבו נתון ראש הממשלה קיר סטארמר, כאשר רק ביום שלפני נאומה טיפסו התשואות על איגרות החוב ל-30 שנה לרמתן הגבוהה ביותר מאז 1998, בעוד שעלויות הגיוס ל-10 שנים הגיעו לשיא שלא נראה מאז המשבר הכלכלי של 2008.
הסיכון המרכזי שמאן מצביעה עליו נובע מהעובדה שמשקיעים בינלאומיים הם "אלסטיים למחיר". משמעות הדבר היא שבעוד שנוכחותם יכולה לסייע בהורדת רמת הריבית בתקופות של שגרה, הם מגיבים במהירות ובחדות גבוהה הרבה יותר לשינויים הנגזרים מזעזועים מקומיים או גלובליים. במציאות הגיאופוליטית הנוכחית של מאי 2026, הכוללת את השלכות המלחמה מול איראן והמתח סביב פסגת המנהיגים בסין, כל זעזוע נוסף עלול להוביל לכך שאותם משקיעים יבחרו לצמצם במהירות את החזקותיהם בנכסים בריטיים. מאן הדגישה כי אם יתרחש זעזוע חדש שיפגע באמון המשקיעים, התגובה של אותם גופים זרים עלולה להוביל לתנודתיות ברוטליות בתשואות, שבתורה תתורגם לפרמיית סיכון מתמשכת על החוב הלאומי.
עבור הכלכלה הבריטית, פרמיית סיכון כזו היא בשורה קשה. היא גוזרת עלויות מימון גבוהות יותר לממשלה לאורך זמן, מה שעלול להכביד על תקציב המדינה ולהגביל את היכולת של הממשל בראשות סטארמר ליישם תוכניות כלכליות וחברתיות. המעקב אחר מגמות מאקרו-כלכליות ואינדיקטורים טכניים בשוק האג"ח הופך לכן לקריטי עבור מי שמנטר את יציבות השווקים הגלובליים. הדינמיקה שמאן מתארת ממחישה כיצד השוק הפך למערכת המושפעת לא רק מערך כלכלי בסיסי, אלא גם מהתנהגות מהירה ורגישה של הון נייד. במצב כזה, היכולת לשמר את אמון המשקיעים אינה רק עניין של יחסי ציבור, אלא הכרח אסטרטגי למניעת משבר חוב מתמשך שעלול להקרין על הכלכלה הריאלית כולה.
