הכלכלה העולמית ניצבת בפני אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של העשור הנוכחי, כך עולה מדו"ח תחזית שוקי הסחורות המעודכן של הבנק העולמי. לפי האנליסטים של הבנק, מחירי האנרגיה צפויים לרשום זינוק חד של 24% במהלך שנת 2026, קפיצה שנחשבת לגבוהה ביותר מאז הזעזוע שנגרם בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022. התחזית הקודרת הזו אינה נשענת על הערכות תיאורטיות בלבד, אלא על המציאות הגיאופוליטית המורכבת במזרח התיכון, שמובילה לשיבושים עמוקים בנתיבי הסחר הימיים ובזמינות המשאבים הקריטיים למשק הגלובלי.
בלב המשבר הנוכחי עומדת הלחימה המתמשכת בין ארה"ב לאיראן, שהביאה לסגירה כמעט מוחלטת של מיצר הורמוז – עורק החיים המרכזי של תעשיית הנפט העולמית. דרך המיצר הזה עברו בעבר כ-35% מהנפט הגולמי המשונע בים, וסגירתו מהווה את הלם האספקה הגדול ביותר שתועד בהיסטוריה של שוק האנרגיה. למרות שתרחיש הבסיס של הבנק העולמי מניח כי התנועה במיצר תשוב לסדרה לקראת חודש אוקטובר 2026, המומחים מזהירים כי הסיכונים נוטים באופן מובהק כלפי מעלה. כל הסלמה נוספת בעימות או עיכוב בפתיחת נתיבי השיט עלולים להקפיץ את המחירים לרמות גבוהות בהרבה מהצפוי.
ההשפעה של מחירי האנרגיה אינה נעצרת בתחנות הדלק או בחשבונות החשמל הביתיים. אינדרמיט גיל, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, מסביר כי המלחמה פוגעת בכלכלה העולמית בסדרה של גלים מצטברים שיוצרים אפקט דומינו הרסני. הגל הראשון הוא העלייה הישירה במחירי הדלק והגז, אך מיד אחריו מגיע הגל השני: התייקרות משמעותית של מוצרי המזון. הקשר בין השניים הדוק, שכן האנרגיה היא מרכיב מרכזי בייצור דשנים ובעלויות השינוע של סחורות חקלאיות. כאשר מחירי האנרגיה והדשנים מזנקים, החקלאים ברחבי העולם נאלצים לגלגל את העלויות לצרכנים, מה שמוביל לעלייה חדה במדדי המחירים לצרכן.
התוצאה הסופית של התהליך הזה היא אינפלציה דביקה וגבוהה, שמאלצת את הבנקים המרכזיים להותיר את שערי הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן. עבור מדינות מתפתחות, ובמיוחד אלו הסוחבות חובות כבדים, מדובר בתרחיש בלהות. הריבית הגבוהה הופכת את שירות החוב ליקר וקשה יותר, ומצמצמת את היכולת של ממשלות להשקיע בשירותים חברתיים או בתשתיות. השכבות החלשות ביותר באוכלוסייה הגלובלית הן אלו שסופגות את המכה הקשה ביותר, כאשר הן נאלצות להתמודד בו-זמנית עם התייקרות המזון והאנרגיה ועם צמצום התמיכה הממשלתית.
במבט על שוק הנפט הגולמי, הנתונים מהשטח כבר משקפים את הלחץ הכבד. מחירי נפט מסוג ברנט רשמו עלייה של יותר מ-50% מאז תחילת שנת 2026, ונסחרים נכון לעכשיו סביב רמות של 109 דולר לחבית. הבנק העולמי מעריך כי בממוצע שנתי, מחיר החבית יעמוד על כ-86 דולר בשנת 2026, עלייה משמעותית לעומת ממוצע של 69 דולר בשנה הקודמת. עם זאת, האנליסטים מדגישים כי בתרחיש של החמרה בלחימה והתאוששות איטית של הייצוא, המחיר עלול לנסוק לממוצע של 115 דולר לחבית. רמה כזו של מחירים עלולה לבלום את הצמיחה העולמית ולהכניס כלכלות רבות למיתון עמוק.
מעבר לאנרגיה, התחזית צופה עלייה רוחבית של 16% במחירי כלל הסחורות בשנה הבאה. מדובר במגמה מדאיגה שכוללת גם מתכות תעשייתיות וחומרי גלם לבנייה, מה שמעיד על כך שהלחצים האינפלציוניים אינם מוגבלים רק למגזר אחד. השילוב בין אי-ודאות גיאופוליטית קיצונית לבין שיבושים פיזיים בשרשראות האספקה יוצר סביבה עסקית מאתגרת במיוחד עבור חברות וממשלות כאחד. הציפייה להתנרמלות במיצר הורמוז עד אוקטובר נראית כרגע כתקווה שבירה, והשווקים ממשיכים לתמחר פרמיית סיכון גבוהה בשל החשש שהסכסוך במזרח התיכון יתפתח למערכה ארוכה ורחבה יותר שתשנה את פני מפת האנרגיה העולמית לשנים קדימה.
