בשנים האחרונות התרגלנו לכך שכל הודעה היוצאת ממטה OpenAI בסן פרנסיסקו פועלת כדלק סילוני עבור השווקים הפיננסיים, אך הדיווחים האחרונים מלמדים כי גם האמון של וול סטריט ב"מהפכת הבינה המלאכותית" אינו חסין מפני שחיקה. יום המסחר האחרון עמד בסימן ירידות חדות בקרב חברות הטכנולוגיה המובילות, כאשר את המגמה השלילית הובילו חברות המזוהות באופן הדוק עם צמיחתה של OpenAI. הירידות בשערי המניות של אורקל, AMD וספקית מחשוב הענן קור-וויב הן ביטוי ישיר לחשש הגובר בקרב המשקיעים: האם קצב האימוץ של הכלים הטכנולוגיים מצליח להדביק את ההשקעות האדירות בתשתיות?
הטריגר לטלטלה הנוכחית היה דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שחשף כי OpenAI לא עמדה ביעדים הפנימיים שהציבה לעצמה בתחומי המכירות ומספר המשתמשים. לפי הדיווח, החברה שאפה להגיע לרף של מיליארד משתמשים פעילים שבועיים ב-ChatGPT עד סוף השנה, אך נכון לעכשיו המספרים נמוכים משמעותית. בנוסף, נראה כי גם שורת ההכנסות מהמוצר המרכזי של החברה לא עמדה בציפיות המוקדמות. חוסר היכולת לעמוד ביעדים אפתטיים אלו אינו רק עניין פנימי של סטארט-אפ אחד, אלא אירוע בעל השלכות רוחב על כל האקו-סיסטם של ה-AI. כאשר מנוע הצמיחה המרכזי של התעשייה מקרטע, סימני השאלה מרחפים מעל כל מי שמספק לו חומרה, כוח מחשוב או שירותי ענן.
אורקל וקור-וויב, שתי שחקניות מרכזיות באספקת תשתיות ענן עבור מודלי שפה גדולים, ספגו את המכה הקשה ביותר עם ירידות של 4% ו-5% בהתאמה. הקשר בין חברות אלו לבין OpenAI הוא סימביוטי; הן משקיעות מיליארדי דולרים בהקמת מרכזי נתונים מפלצתיים המצוידים במעבדים הגרפיים החזקים ביותר בשוק, מתוך הנחה שהביקוש לכוח מחשוב מצד מפתחי הבינה המלאכותית רק ימשיך לגדול. ברגע שמתעורר ספק לגבי קצב הגידול במספר המשתמשים או לגבי היכולת של OpenAI לייצר הכנסות שיצדיקו את העלויות הללו, המודל העסקי של ספקיות התשתית נראה פתאום פגיע הרבה יותר.
גם גזרת השבבים לא נותרה חסינה. מניותיהן של AMD ואנבידיה ירדו על רקע החשש שהאטה ב-OpenAI תוביל לצמצום בהזמנות של מעבדים מתקדמים. למרות הדומיננטיות של אנבידיה, המשקיעים רגישים מאוד לכל רמז על "התקררות" בביקוש, במיוחד כאשר חברות כמו OpenAI נמצאות בעיצומו של מסע רכש חסר תקדים תחת הנהגתו של סם אלטמן. המירוץ להשגת כוח מחשוב הפך לנטל כלכלי כבד, והחששות מפני "בועת תשתיות" חוזרים לקדמת הבמה. כאשר העלויות התפעוליות נוסקות וההכנסות מדשדשות, השאלה היא לא רק כמה הטכנולוגיה מרשימה, אלא כמה זמן ניתן להחזיק מעמד במצב של שריפת מזומנים מואצת.
בעוד OpenAI מתמודדת עם קשיים פנימיים, התחרות מצד ענקיות הטכנולוגיה רק הולכת ומחריפה. גוגל, עם מודל ה-Gemini שלה, רשמה צמיחה עקבית בשנה האחרונה והחלה לנגוס בנתח השוק של ChatGPT. האינטגרציה העמוקה של גוגל בתוך מערכות ההפעלה והשירותים הקיימים שלה מעניקה לה יתרון הפצה מובנה ש-OpenAI מתקשה להשתוות אליו. התחזקותן של המתחרות, לצד הפספוס ביעדים, מגיעה בעיתוי קריטי במיוחד עבור OpenAI, שמכינה את הקרקע להנפקה ציבורית ראשונה (IPO). המשקיעים בשוק הציבורי בוחנים כיום את הרווחיות והיעילות לא פחות מאשר את הפוטנציאל הטכנולוגי, והדיווחים על אי-עמידה ביעדים עלולים להשפיע ישירות על שווי החברה ביום שאחרי ההנפקה.
למרות חוסר הוודאות קצר הטווח, חשוב לזכור את קנה המידה הפיננסי שבו מדובר. רק לאחרונה השלימה OpenAI סבב גיוס ענק שבו הבטיחה התחייבויות של 122 מיליארד דולר, לפי שווי חברה דמיוני כמעט של 852 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה דרמטית לעומת שווי של 730 מיליארד דולר שנקבע לה רק חודשים ספורים קודם לכן. הפער הזה, בין שווי שוק שנושק לטריליון דולר לבין דוחות שמראים על פספוס ביעדי משתמשים, הוא בדיוק המקום שבו נוצר המתח בשווקים. המשקיעים מתחילים לתהות האם התמחור הנוכחי מבוסס על מציאות עסקית בת-קיימא או על ציפיות שאולי אינן בנות מימוש בטווח הזמן הנראה לעין.
הטלטלה הנוכחית היא תזכורת לכך שתעשיית הבינה המלאכותית נכנסת לשלב חדש ומפוכח יותר. אם השנתיים האחרונות אופיינו בהתלהבות עיוורת מכל פריצת דרך טכנולוגית, הרי שהשנה הנוכחית עומדת בסימן של הוכחת ערך. חברות הענק וספקיות השבבים ימשיכו להיות קשורות בטבורן להצלחה או לכישלון של OpenAI, אך התנודתיות במניותיהן מלמדת שהשוק כבר לא מקבל צמיחה עתידית כעובדה מוגמרת. המבחן האמיתי של OpenAI בחודשים הקרובים יהיה להוכיח שהיא מסוגלת לא רק לפתח את המודלים החכמים ביותר, אלא גם לבנות סביבם מודל עסקי יציב שמסוגל לעמוד ביעדים השאפתניים שהיא עצמה הציבה.
