הדיון על עתיד המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה מעסיק את צמרת הכלכלה המקומית והעולמית כבר חודשים ארוכים, אך נדמה כי כנס "עושים לונג על ישראל" שהתקיים לאחרונה הצליח לזקק את תחושת האופטימיות הזהירה שהופכת למגמה של ממש. בלב הפאנל שעסק בחוסן הלאומי הכלכלי, עמדה השאלה האם המכפילים הגבוהים של החברות הישראליות בבורסה הם בועה מסוכנת או שמא ביטוי לצמיחה אמיתית ויוצאת דופן. יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל, הבהירה באופן חד-משמעי כי המשקיעים הזרים, ובראשם ענקי פיננסים המנהלים טריליוני דולרים, אינם פועלים מתוך סנטימנט רגשי אלא מתוך ניתוח קר של פוטנציאל עסקי. בלקסטון, המנהלת כיום כ-1.3 טריליון דולר, רואה בישראל מוקד צמיחה מהיר, בעיקר בזכות היותה אומה טכנולוגית המייצגת את חזית הדיפנס-טק העולמית.
ההוכחות לכך אינן נשארות רק במישור התיאורטי. אורון הצביעה על כך שעסקאות ענק, כמו זו של חברת Wiz שנאמדה במעל ל-30 מיליארד דולר, מוכיחות שהצורך בטכנולוגיה ישראלית הוא קריטי ובלתי ניתן להחלפה. היא הזכירה כי אפילו מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזכיר את ישראל בתדירות גבוהה בהקשרים של פיתוח וחדשנות, מה שמעיד על המשקל הסגולי של המוח הישראלי בשרשרת הערך העולמית. העובדה שהחברות הישראליות לא רק עומדות ביעדיהן בזמן המלחמה אלא לעיתים אף עוקפות אותם, יוצרת בקרב המשקיעים הזרים רמה של ביטחון שהיא מעבר לממוצע הגלובלי. האוכלוסייה המקומית מייצרת ביקוש קשיח וצמיחה בקצב שקשה למצוא בשווקים אחרים בעולם כיום.
אחד הנושאים המורכבים שעלו לדיון הוא שער החליפין והתחזקות השקל, תופעה שנראית לעיתים כפרדוקסלית בזמן לחימה. עבור תעשיית ההייטק, דולר חלש עלול לפגוע בשולי הרווח, אך בראייה מאקרו-כלכלית מדובר בחרב פיפיות חיובית. שקל חזק משדר לעולם יציבות ועוצמה של המשק, מה שמעודד קרנות זרות להמשיך ולהזרים כספים. רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, חיזקה את הדברים וציינה כי היכולת של בנקים פרטיים ושל המדינה לגייס מיליארדי דולרים ממשקיעים באסיה, אירופה וארה"ב, היא תעודת כבוד לאמון הבינלאומי בישראל. בסיכום הפעילות מאז תחילת המלחמה, נרשם מספר מרשים של העלאות דירוג חוצות סקטורים, כאשר היחס בין העלאות להורדות דירוג עומד על יותר מפי שניים לטובת ההעלאות.
גם בשוק המניות המקומי נרשמה הפתעה עבור מי שבחר לצאת מהשוק באוקטובר 2023. ניר עובדיה, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים, ציין כי הבורסה רשמה עליות משמעותיות בשנתיים וחצי האחרונות, מהלך שמעטים צפו בזמן אמת. לדבריו, היציאה מהשוק הייתה טעות עבור משקיעים רבים, שכן מחזורי המסחר הגבוהים והצמיחה החזקה הצדיקו את המכפילים. עובדיה הסביר כי הרכב המדדים בישראל השתנה; הבנקים וחברות הביטוח עברו תהליכי התייעלות עמוקים, שינויים חשבונאיים והתרחבות ליציבות פיננסית שמשנים את כללי המשחק ההיסטוריים. הוא הדגיש כי המכפילים שנראים גבוהים ביחס לארה"ב נשענים על יסודות מוצקים של דמוגרפיה חזקה ואיכות יזמית יוצאת דופן, במיוחד בתחומי ה-AI והשירותים הפיננסיים שטרם מוצו.
לצד שוק המניות, שוק החוב המקומי מפגין תפקוד מרשים ומעורר השראה. למרות סביבת הריבית הגבוהה ואי-הוודאות הביטחונית, שוק ההנפקות נותר תוסס ופעיל. המשקיעים המוסדיים – קרנות הפנסיה וחברות הביטוח – משמשים כעוגן יציב ומזרימים ביקושים קשיחים שמחזיקים את השוק הראשוני והמשני. נתוני שנת 2026 מראים כי היקף הנפקות האג"ח הקונצרני כבר הסתכם בכ-65 מיליארד שקל, נתון שמעיד על נזילות גבוהה ועל נכונות של השוק לממן פעילות עסקית גם בתנאי קיצון. מרווחי הסיכון הנמוכים מלמדים שהשוק אינו מתמחר כרגע הסתברות לאירועים קטסטרופליים, אלא מעדיף להתמקד בחברות בעלות דירוג גבוה ובאופק הצמיחה של המשק הישראלי.
בסופו של דבר, התמונה המצטיירת היא של משק שעובר תהליך של התבגרות מואצת תחת אש. השילוב בין יתרון טכנולוגי מובהק, מוסדות פיננסיים יציבים וניהול השקעות ארוך טווח של הגופים המוסדיים, מייצר מבנה כלכלי שמצליח להפתיע פעם אחר פעם את האנליסטים בחו"ל. בעוד שבעולם מנסים לפענח את "הפלא הישראלי", נראה כי עבור מי שחי ונושם את השוק המקומי, התשובה טמונה בשילוב שבין חוסן אזרחי ליכולת התאמה עסקית מהירה. המכפילים הגבוהים אינם רק מספר על מסך, אלא השתקפות של האמונה שהצמיחה בישראל תמשיך להכות את התחזיות גם בשנים הבאות.
ניתן לראות במגמות אלו הוכחה לכך ששוק ההון הישראלי השכיל להפריד בין רעשי הרקע הגיאופוליטיים לבין הערך הכלכלי היסודי של החברות הפועלות בו. היכולת להמשיך ולגייס חוב והון בהיקפים כאלו, תוך שמירה על יציבות מטבעית יחסית, היא נכס אסטרטגי שמאפשר למדינת ישראל לא רק לשרוד את תקופת הלחימה, אלא לצאת ממנה עם תשתית עסקית מחוזקת ומוכנה לאתגרי המחר.
נוסף על כך, האקטואליה הכלכלית העדכנית של תחילת 2026 מחזקת את התמונה הזו; עם אינפלציה שנתית שמתייצבת סביב ה-2.0% נכון לחודש פברואר האחרון, ונתוני צמיחה ברבעון הראשון של השנה שעקפו את תחזיות בנק ישראל, נראה כי המשק מצליח לשמור על איזון עדין בין ריסון מוניטרי לפעילות כלכלית ערה. האמון של גופים כמו בלקסטון ו-S&P אינו מקרי, הוא מבוסס על נתונים שמוכיחים פעם אחר פעם שהכלכלה הישראלית יודעת לצמוח מתוך משברים באופן שמעט מאוד כלכלות מפותחות מסוגלות לו כיום.
