החלטת רשות התחרות לאלץ את חברת וולט למכור את פעילות "וולט מרקט" מסמנת את אחד האירועים המשמעותיים ביותר בשוק הקמעונאות והמסחר המקוון בישראל בשנים האחרונות. כמעט חודשיים חלפו מאז קבעה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כי הפלטפורמה לא תוכל להמשיך ולהחזיק בבעלות על זרוע הסופרמרקטים שלה במקביל לאירוח רשתות מזון מתחרות, והשטח כבר רותח. המהלך, שנתפס על ידי הנהלת וולט כצעד רגולטורי קיצוני המעניש הצלחה ותחרות, הופך כעת להזדמנות עסקית נדירה עבור שורה ארוכה של שחקנים בשוק. כפי שקורה לא פעם בצמתים כלכליים רגישים, המספרים שנחשפים כעת מלמדים על עוצמתו של הנכס המועמד למכירה ועל הפוטנציאל הגלום בו עבור מי שיצליח לשים עליו את הידו.
על פי נתונים שהגיעו לידי גלובס, וולט מרקט היא כבר מזמן לא ניסוי קטן של "חנויות צללים", אלא מנוע צמיחה אדיר. בשנת 2025 בלבד הניבה הפעילות הכנסות של למעלה מ-650 מיליון שקל, נתון המעיד על חדירה עמוקה להרגלי הצריכה של הישראלים. קצב הצמיחה השנתי של השירות חצה את רף ה-40%, נתון חריג גם בעולמות הטכנולוגיה והאיקומרס, במיוחד לאור העובדה שהפריסה של וולט מרקט מכסה כיום מעל 60% משטח המדינה. לשם השוואה, רק לפני ארבע שנים כיסה השירות פחות מ-30% מהשטח, מה שמלמד על מהירות ההתפשטות והיכולת הלוגיסטית המרשימה שנבנתה כאן. עבור סוחרים ומשקיעים, מדובר בנכס "חי" עם תזרים משמעותי ותשתית מוכנה שכוללת כ-30 סניפי הפצה אסטרטגיים.
הזהות של הגורם שיוביל את העסקה מטעם וולט מעידה על החשיבות שהחברה מייחסת לתהליך. בנק ההשקעות הבינלאומי גולדמן זאקס נבחר לנהל את המכירה, והוא צפוי לפתוח בקרוב חדר מידע דיגיטלי שיחשוף בפני המתעניינים את כל הנתונים המלאים, המאזנים ולוחות הזמנים. נכון לעכשיו, יותר מ-20 חברות כבר נכנסו למרוץ ומגלות עניין ברכישה. הרשימה כוללת לא רק את קמעונאיות המזון הגדולות והמוכרות, אלא גם שחקניות קטנות יותר, חברות לוגיסטיקה, גופי איקומרס חזקים ואפילו קרנות השקעה פרטיות המזהות כאן הזדמנות להשתלט על נתח שוק משמעותי בתחום ה-Quick Commerce.
השאלה הגדולה המעסיקה את השוק היא מי יקבל בסופו של דבר את אישור רשות התחרות לרכוש את הפעילות. ההערכות הרווחות בענף גורסות כי הרשות לא תמהר לאשר את המכירה לאחת מרשתות השיווק הדומיננטיות שכבר מחזיקות במערכי אונליין משומנים, מחשש ליצירת ריכוזיות חדשה. הנטייה המסתמנת היא דווקא לכיוון של שחקן קטן יותר או גורם שאינו מגיע מתחום המזון המסורתי, כזה שיכול להוות תחרות אמיתית בשוק מבלי להפר את האיזון העדין שהממונה מנסה לשמר. מבחינת רשות התחרות, הבעיה המרכזית הייתה המצב שבו וולט משמשת גם כ"שופטת" המפעילה את הזירה וגם כ"שחקנית" שמתחרה בזירה זו בעצמה מול יתר העסקים. המכירה אמורה לפתור את ניגוד העניינים הזה, כאשר וולט מרקט תהפוך לעסק עצמאי שימשיך לפעול על גבי אפליקציית וולט, אך הכנסותיו וניהולו יהיו בידיים אחרות.
במקביל לדרמה המכירה, וולט עצמה ממשיכה להשקיע בחזון הטכנולוגי שלה כדי לשמור על מעמדה כפלטפורמת המשלוחים המובילה. בכנסים מקצועיים שנערכו לאחרונה, החברה שמה דגש על יצירת חוויית תשלום "בלתי נראית" ומותאמת אישית, מתוך הבנה שהסרת חיכוך בשלב הצ'ק-אאוט היא המפתח לשימור לקוחות. הדגש עובר כעת לכלים כמו "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL) ואימוץ טכנולוגיות מסחר מתקדמות. המהלך הזה מאותת לשוק שוולט לא מתכוונת להיחלש בעקבות מכירת זרוע המרקט, אלא דווקא להתמקד בליבת הטכנולוגיה שלה כספקית שירות עבור צדדים שלישיים, תוך שכלול הממשק שבין הצרכן לקמעונאי.
למרות האופטימיות והביקוש הגבוה, התהליך עדיין מצוי בשלביו הראשוניים ושווי העסקה הסופי נותר בגדר נעלם. אם המשא ומתן לא יבשיל לכדי חתימה עד המועד הסודי שסוכם בין וולט לרשות, הפעילות עשויה לעבור לניהול של נאמנות זמנית – תרחיש שכרגע נראה פחות סביר לאור כמות המציעים. עבור המשקיעים והסוחרים העוקבים אחר השוק, הישורת האחרונה של 2026 מבטיחה להיות מרתקת. השינוי בבעלות על וולט מרקט עשוי לטרוף את הקלפים במפת הקמעונאות הישראלית, להכניס שחקנים חדשים למגרש של הגדולים ולשנות את האופן שבו כולנו מזמינים את הקניות השבועיות שלנו בלחיצת כפתור.
