הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בחרה להותיר היום את הריבית על כנה ברמה של 4%, החלטה ששיקפה את המציאות הכלכלית המורכבת שנכפתה על המשק עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי". המלחמה, שנמשכת כבר כחודש, חוללה תפנית חדה במאזן הסיכונים: מצד אחד, גיוס המילואים הנרחב מצמצם את היצע העובדים ופוגע בפוטנציאל הייצור, ומצד שני, העלייה במחירי האנרגיה העולמיים והגידול החד בהוצאות הממשלה מעוררים חשש ממשי להתפרצות אינפלציונית מחודשת. נתוני המדד האחרונים, שהצביעו על עלייה של האינפלציה השנתית לרף ה-2%, רק חיזקו את גישת השמרנות של הבנק המרכזי במניעת הורדת ריבית מוקדמת מדי.

תחזיות המאקרו המעודכנות של חטיבת המחקר משרטטות את מחיר המלחמה במונחים מספריים ברורים. תחזית הצמיחה לשנת 2026 נחתכה בחדות מ-5.2% ל-3.8%, פער המבטא אובדן תוצר משמעותי, בעוד שתחזית האינפלציה השנתית עודכנה כלפי מעלה ל-2.2%. במישור הפיסקלי, בנק ישראל מציג עמדה פסימית יותר מזו של משרד האוצר; בעוד הממשלה מעריכה גירעון של 4.9%, בבנק צופים כי הוא יעפיל ל-5.3% – הפרש של כ-8 מיליארד שקל. המשמעות המיידית היא עלייה של יחס החוב-תוצר לרמה של 70.5%, נתון שמעמיד למבחן את האמינות הפיסקלית של ישראל מול השווקים הבינלאומיים.

לצד המספרים היבשים, הנגיד אמיר ירון בחר להשמיע ביקורת פומבית חריפה נגד סדרי העדיפויות של הממשלה. ירון הדגיש כי בעת חירום כזו, היה על הממשלה לגלות אחריות רבה יותר ולהימנע מאישור תקציבים קואליציוניים והפחתות מיסים שאינן תורמות לצמיחה לטווח ארוך. הנגיד הבהיר כי אם הלחימה תתארך וצורכי הביטחון יחרגו מהרזרבות הקיימות, לא יהיה מנוס מביצוע התאמות כואבות בתקציב 2026. לשיטתו, הדרך היחידה למנוע הידרדרות של יחס החוב-תוצר היא ריכוז הקיצוצים בסעיפים שאינם תומכי צמיחה, תוך שמירה על משמעת תקציבית הדוקה.

במבט קדימה, למרות הותרת הריבית ללא שינוי, השוק והבנק המרכזי עדיין צופים הקלה מסוימת במהלך השנה הקרובה. ההערכות המעודכנות מדברות על הפחתת ריבית אחת או שתיים, כך שבעוד שנה היא תתייצב בטווח של 3.5%-3.75%. עם זאת, המימוש של תחזית זו תלוי באופן מוחלט בהתפתחות הלחימה ובמידת הריסון שתפגין הממשלה בניהול התקציב. כרגע, נראה כי בנק ישראל ניצב כבלם אחרון מול לחצי אינפלציה וגירעון, בעוד המשק ממתין לראות אם ההתאוששות המיוחלת בשנת 2027, שצפויה להניב צמיחה של 5.5%, אכן תתממש.