מחיר חבית נפט מסוג ברנט (Brent) נסחר ברגעים אלה ברמה של 100.4 דולר, עלייה של למעלה מ-3% בתוך שעות בודדות. הזינוק הנוכחי מעל רף ה-100 דולר שונה מהותית מהפריצות הקודמות שראינו בשבועות האחרונים, שכן הוא אינו נשען עוד על ספקולציות או "פרמיית סיכון" מופשטת, אלא על שינוי פיזי ומוחשי במפת ההיצע העולמית. אם בראשית חודש מרץ 2026 המחירים זינקו לשיא של 119 דולר בעקבות המתקפה המקורית על מתקני הגרעין באיראן ולאחר מכן צנחו לאזור ה-90 דולר עקב תקוות להפסקת אש, הרי שהיום השוק מעכל את הכישלון המסתמן של המאמצים הדיפלומטיים. הודעתה האחרונה של טהראן על דחיית הצעת ה-15 של הבית הלבן והתעקשותה על שליטה ריבונית מלאה במצרי הורמוז, הופכת את ה"חסימה המזדמנת" של המצרים לעובדה קבועה שמשתקת זרימה של כ-20% מתצרוכת הנפט והגז הטבעי (LNG) העולמית.
השוני המרכזי הפעם טמון במיצוי מלאי החירום של מדינות ה-OECD ובחוסר היכולת של אופ"ק לגשר על הפער. בעוד שבסבבים הקודמים הצליחו סעודיה ואיחוד האמירויות להרגיע את השווקים באמצעות הגדלת יצוא מהירה, התקיפות האיראניות על תשתיות נפט בתוך מדינות המפרץ עצמן יצרו "צוואר בקבוק" לוגיסטי שמונע פיצוי על אובדן הנפט האיראני והעיראקי. בנוסף, רמת המלאים העולמית נמצאת בשפל היסטורי (Low Inventory levels), מה שהופך כל תנודה באספקה לאירוע קיצון. המשקיעים מבינים כעת שרמת ה-100 דולר אינה רק תקרה פסיכולוגית, אלא רצפה חדשה המייצגת מחסור פיזי במיליוני חביות ביום (mb/d), כאשר התקיפות החוזרות על מיכליות בים הערבי מוסיפות עלויות ביטוח שחונקות את שרשראות האספקה לאסיה ואירופה.
העתיד הקרוב צפוי להיות תנודתי באופן קיצוני, עם נטייה ברורה כלפי מעלה בטווח של השבועות הקרובים. השוק ממתין כעת לראות האם שחרור המלאים המסיבי עליו הכריזה יפן (80 מיליון חביות) וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) יצליח לייצב את המחירים, או שמא מדובר ב"פלסטר" על פצע עמוק מדי. אם מצרי הורמוז יישארו סגורים לאורך כל חודש אפריל, תחזיות האנליסטים מדברות על תרחיש שבו הנפט עשוי לבחון שוב את רמות ה-130 דולר, מה שיפעיל לחץ אינפלציוני אדיר על הבנקים המרכזיים ויחייב העלאות ריבית נוספות, למרות ההאטה בצמיחה.
ברקע, ישנו משבר האנרגיה החריף שמתפתח באסיה, בדגש על דרום קוריאה והפיליפינים, שבהן הוכרז מצב חירום אנרגטי. בשונה מהפריצות הקודמות בשבועות האחרונים, הפעם אנו עדים לתופעת ה-Backwardation (מחיר עתידי נמוך מהמחיר המיידי) שהקצינה לרמות שלא נראו מאז 2022, מה שמעיד על לחץ אדיר של בתי זיקוק להשיג נפט פיזי "כאן ועכשיו" בכל מחיר. המדדים הכלכליים מצביעים על כך שצד הביקוש נותר קשיח באופן מפתיע, בעיקר בשל הדרישה הגוברת לחשמל עבור חוות שרתים של בינה מלאכותית, שאינן יכולות להרשות לעצמן צמצום בצריכה, מה שמקטין את הגמישות של השוק להגיב לעליית המחירים.
גורם נוסף שמבדיל את המצב הנוכחי הוא התנהלותה של רוסיה. בעוד שבפעמים קודמות מוסקבה נתפסה כגורם מייצב במסגרת אופ"ק, כעת היא מנצלת את המתיחות במפרץ כדי להסיט נפט לסין במחירים מופקעים, תוך שהיא מאותתת כי לא תתמוך בהגדלת תפוקה בכינוס הבא באפריל.
התחזית לטווח הבינוני מצביעה על "מלכוד אספקה": גם אם תושג הפסקת אש מחר, ייקח חודשים ארוכים לשקם את תשתיות הנפט שנפגעו בעיראק ובכווית ולנקות את נתיבי השיט ממוקשים ומיכליות פגועות. לכן, אנו צפויים לראות את הנפט נסחר בטווח של 95-115 דולר לאורך רוב הרבעון השני של 2026. המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שסביבת המחירים הגבוהה הזו מחסלת את היתרונות של מניות הצריכה והתחבורה, אך מייצרת תזרים מזומנים חסר תקדים עבור חברות ה-Upstream שמפיקות נפט מחוץ לאזור הסכסוך, במיוחד באגן הפרמיאני בארה"ב ובפרויקטים חדשים בברזיל וגויאנה..
חציית רף ה-100 דולר הפעם היא סימן למשבר היצע פיזי מתמשך ולא לאירוע חולף של פחד. כל עוד מצרי הורמוז נותרים במוקד הסכסוך, לחצי המחירים כלפי מעלה יימשכו, כאשר היעד הבא הוא 115 דולר לחבית ברנט.
