ממשל טראמפ פנה שוב לבית המשפט העליון בארצות הברית בניסיון לבלום חקירה של ארגון פיקוח ממשלתי, המבקש לחשוף מסמכים פנימיים ולתשאל בכירים בנוגע לפעילותו של "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE). הפרויקט, שנוהל בעבר על ידי אילון מאסק, עומד במרכזו של מאבק משפטי ממושך מול ארגון CREW, שטוען כי הציבור זכאי לדעת כיצד התקבלו ההחלטות שהובילו לקיצוצים נרחבים בתקציב ולפיטורי אלפי עובדי מדינה. בבקשה שהגיש משרד המשפטים נטען כי המשרד ליעילות ממשלתית אינו מוגדר כסוכנות ממשלתית רשמית, ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע המחייב שקיפות. מעבר לשאלה המשפטית העקרונית, הממשל נאבק מזה חודשים בהחלטת בית משפט בוושינגטון שאיפשרה לארגון לאסוף ראיות ולזמן את מנהלת המשרד, איימי גליסון, למתן עדות תחת שבועה. עורכי הדין של הממשל טוענים כי התערבות שיפוטית כזו פוגעת באוטונומיה ובחיסיון של יועצי הנשיא ועלולה לגרור את המערכת להתדיינות משפטית מכבידה שתפגע בעבודת הרשות המבצעת. מנגד, בארגון CREW מאשימים את הממשל בניסיון מכוון למשוך זמן כדי למנוע חשיפת מידע שעלול להביך אותו מבחינה פוליטית ולחשוף את הנזק שנגרם לציבור האמריקאי בשם היעילות.

זהו אינו הסיבוב הראשון של המקרה בבית המשפט העליון, שכן בשנה שעברה התערבו השופטים לטובת הממשל ועצרו את הליך איסוף הראיות, אך התיק הוחזר לערכאות נמוכות לאחר שהארגון צמצם ומיקד את דרישותיו. למרות שבית המשפט העליון כבר רמז בעבר כי יש לנהוג בריסון ובכבוד כלפי תקשורת פנימית של הרשות המבצעת, ארגוני הפיקוח ממשיכים לדרוש פרטים על המבנה הארגוני והסמכויות של DOGE, במיוחד בנוגע להחלטות שהמשרד הנחה לבצע ולא רק המליץ עליהן. המאבק על הגישה לרשומות הממשלתיות נמשך זמן רב לאחר שמאסק עזב את תפקידו הרשמי כיועץ נשיאותי, כאשר ברקע עולות שאלות קשות על הגישה שהייתה למשרד למידע אישי של אזרחים ועל הקשרים שלו עם קבוצות פוליטיות חיצוניות.

במקביל למאבק בוושינגטון, הממשל מתמודד עם חזיתות משפטיות נוספות הקשורות לפעילותו של מאסק ואנשיו. בתי משפט אחרים כבר הורו על חשיפת שמות של עובדים וקבלנים הקשורים למשרד, ואף נדרשו להכריע בסוגיות של פרסום עדויות מצולמות שבהן תוארו שיטות עבודה המבוססות על בינה מלאכותית לאיתור תקציבים לקיצוץ. בעוד הממשל מנסה להגן על פרטיות העדים וטוען להטרדות כלפיהם, השופטים מדגישים את האינטרס הציבורי המובהק בחשיפת המידע. כעת, העיניים נשואות שוב לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע היכן עובר הגבול בין זכותו של הנשיא לייעוץ חסוי לבין חובת השקיפות של גופים המשפיעים באופן דרמטי על חייהם של מיליוני אמריקאים.