בזמן שהעולם עוצר את הנשימה מול המדורות הבוערות במפרץ הפרסי, דונלד טראמפ החליט שהגיע הזמן להוציא את המקלחות הקרות, ולאו דווקא כלפי טהרן. הפעם על הכוונת נמצאות בעלות הברית הוותיקות מנאט"ו, שזכו לכינוי הלא מחמיא "פחדנים" בפוסט לילי ב-Truth Social, רק כי הן לא ממהרות לקפוץ לבריכה המבעבעת של המפרץ ולעזור בשבירת המצור על מיצרי הורמוז. הנשיא האמריקאי, בסגנונו המוכר שמשלב ביטחון עצמי חסר עכבות עם חוסר סבלנות דיפלומטי, טוען שהמלחמה הזו כבר "מנוצחת צבאית", אבל בשטח נראה שהמציאות לא ממש קראה את הדו"ח שלו. עם 21 ימים של חילופי מהלומות שלא מראים סימני דעיכה, והורמוז שסגור הרמטית ומשאיר חמישית מאספקת הנפט והגז העולמית תקועה בצד הלא נכון של הצינור, הניצחון הזה מרגיש בעיקר כמו כאב ראש כלכלי גלובלי שהולך ומחריף.
הסיפור הופך למורכב עוד יותר כשמסתכלים על שוק האנרגיה, שמתנהג כמו רכבת הרים שיצאה משליטה. הנפט כבר מטפס לאזורי ה-109 דולר לחבית, והפגיעה בשדות הגז של קטאר ובמתקני הזיקוק בכווית ובאמירויות היא לא רק עניין של כותרות בחדשות, אלא אירוע שיורד עמוק לכיס של כולם. קטאר כבר מזהירה שהנזק למתקני ה-LNG שלה עשוי לקחת חמש שנים של תיקונים ולעלות עשרות מיליארדים, מה שגורם לבנקים המרכזיים באירופה לחשב מסלול מחדש ולשקול העלאות ריבית כדי לבלום את מפלצת האינפלציה ששוב מרימה ראש. בארה"ב, מחירי הדלק בתחנות מזנקים בדיוק לקראת בחירות האמצע, מה שמסביר למה הבית הלבן לוחץ על הדוושה ומזרים עוד ספינות מלחמה ואלפי מארינס לאזור, תוך שהוא בוחן אפשרות להשתלטות על האי ח'ארג – הלב הפועם של ייצוא הנפט האיראני.
בצד השני של המתרס, נדמה שגם בטהרן נשברים כמה טאבוים. באופן נדיר במיוחד, מוג'תבא ח'אמנהאי, היורש המיועד, משתמש ברשתות החברתיות כדי לנסות להרחיק את איראן מתקיפות על עומאן וטורקיה, בעוד ששר החוץ שלו מבהיר שכל פגיעה נוספת בתשתיות האנרגיה שלהם תיענה ב"אפס איפוק". זהו משחק של "צ'יקן" על סטרואידים, שבו הפנטגון כבר מבקש מהקונגרס צ'ק שמן של 200 מיליארד דולר למימון המערכה, מה שמרמז שהניצחון המהיר שטראמפ מדבר עליו עשוי להיות ריצה למרחקים ארוכים מאוד. כרגע, השווקים מנסים להיאחז באופטימיות הזהירה של נתניהו שמבטיח סיום קרוב, אבל עם מחסור בדלק, עלויות שילוח מאמירות ותג מחיר אנושי שכבר חצה את ה-4,000 הרוגים, ברור שהחשבון הסופי של המלחמה הזו רק התחיל להיכתב.
