תנועות המחירים על מסכי המסחר בוול סטריט נוטות לספר סיפור עמוק הרבה יותר ממה שמשתקף במבט ראשון. כך אמש הגרפים של מגזר הפיננסים במדד ה-S&P 500 שרטטו תבנית טכנית שגורמת לסוחרים הוותיקים לנוע באי-נוחות בכיסאותיהם. התופעה, המכונה בעגה המקצועית צלב המוות, התרחשה לראשונה מאז אוקטובר של השנה החולפת. המשמעות המתמטית היבשה היא שהממוצע הנע קצר הטווח של המניות חצה כלפי מטה את קו המגמה ארוך הטווח שלהן. כאשר מתרגמים את הנתון הזה לשפת השווקים, מדובר באיתות ברור על התקררות המומנטום ועלייה בהסתברות ללחץ כלפי מטה. המשקיעים המוסדיים אינם רואים בתבנית זו כלי תזמון מדויק לפעולה מיידית, אלא חותמת גומי המאשרת תהליך שחיקה שכבר מתרחש מתחת לפני השטח.
כדי להבין את כובד המשקל של האירוע הטכני הנוכחי, יש לצלול אל דפי ההיסטוריה הקרובה. הפעם האחרונה שבה השוק חזה בהצטלבות קודרת שכזו הייתה בנובמבר של השנה החולפת. באותם ימים, מניות הפיננסים ניסו לטפס מתוך בור עמוק שנחפר במהלך שנת 2022, תקופה שבה הבנק הפדרלי המרכזי ייקר את הכסף בקצב אגרסיבי בניסיון לבלום את האינפלציה. התוצאה של אותו מהלך מוניטרי התפוצצה חודשים ספורים לאחר מכן בדמות הלחץ המערכתי על מגזר הבנקאות קריסתם של בנקים אזוריים בארצות הברית. ההיקש הלוגי ברור: כאשר עלויות המימון עולות והנזילות מתייבשת, הבנקים הם הראשונים לספוג את ההדף.
תקדים היסטורי נוסף שראוי לבחון התרחש באפריל של שנת 2022. באותו מועד, לאחר תקופה ארוכה של יותר משנה שבה הממוצע הנע של חמישים הימים ריחף בבטחה מעל הממוצע של מאתיים הימים, התרחשה החצייה מטה. התגובה של השוק הייתה חסרת רחמים. במהלך ששת החודשים שבאו לאחר מכן, מגזר הפיננסים איבד קרוב לחמישית מערכו, עם צלילה חדה של שמונה עשר אחוזים עד שמצא את התחתית. הנתונים הנוכחיים מצביעים על כך שמניות הפיננסים מפגרות בהרבה אחרי השוק הרחב. למעשה, העוצמה היחסית שלהן מול מדד ה-S&P 500 הכללי צנחה לרמות שפל שלא נראו מאז ימי ההתאוששות הראשונים ממגפת הקורונה בשלהי שנת 2020. פער זה ממחיש כי החולשה אינה תולדה של תנודתיות רגעית, אלא משקפת בעיית עומק מבנית במגזר הבנקאות.
החולשה המתמשכת במניות הפיננסים מדליקה נורות אזהרה בקרב כלכלנים לגבי האפשרות שהמחזור הכלכלי כולו עומד בפני שינוי כיוון. נקודות התורפה הבולטות ביותר כיום מתרכזות בשתי חזיתות עיקריות. החזית הראשונה היא החשיפה ההולכת וגדלה לשוקי האשראי הפרטי, זירה אפורה ופחות מפוקחת שבה חברות מגייסות חוב מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית. זעזוע בשוק זה עלול לזלוג במהירות אל המאזנים של גופי המימון הגדולים. החזית השנייה היא ההשפעה המאקרו-כלכלית של התייקרות מחירי הנפט. עלויות אנרגיה גבוהות מתדלקות מחדש את האינפלציה, מה שעלול לאלץ את הבנק הפדרלי להותיר את הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן ממושך יותר, מצב ששוחק את מרווחי האשראי של הבנקים ופוגע בביקוש להלוואות חדשות מצד צרכנים ועסקים.
הלך הרוח הפסימי אינו נחלתם של מנתחים טכניים בלבד, אלא מגובה בפעילות ענפה של כסף חכם. נתונים עדכניים ממחלקת המחקר של גולדמן זאקס חושפים תמונה מטרידה לגבי מיצוב המשקיעים. בשבוע שהסתיים בשלושה עשר במרץ, קרנות גידור החלו להזרים פקודות מכירה מסיביות לרוחב כל תת-המגזרים הפיננסיים, החל מבנקים מסורתיים, דרך חברות ביטוח, ועד לחברות פינטק וגופי מסחר. הפעילות תוארה כפתיחת פוזיציות שורט אגרסיביות נגד המניות הפיננסיות, מגמה שהורגשה לא רק בוול סטריט אלא גם בשווקים בינלאומיים אחרים. הביצועים החלשים של המגזר על מסכי המסחר הם תוצאה ישירה של הלחץ המוסדי הזה.
עם זאת, בחינה קרה של הנתונים מחייבת גם פרספקטיבה חלופית. אנליסטים מסוימים בוול סטריט מעריכים כי הזינוק ביתרות השורט על מניות הבנקים אינו מעיד בהכרח על היערכות לקריסה פיננסית קרובה. קיימת סבירות גבוהה כי חלק ניכר מהפעילות הזו נובע מאסטרטגיות גידור רחבות של מנהלי השקעות, המבקשים להגן על תיקים עמוסי מניות טכנולוגיה מפני תיקון רוחבי בשוק, ומשתמשים במגזר הפיננסי כמכשיר ספיגה יעיל בשל הרגישות הגבוהה שלו למחזור הכלכלי. לסיכום, הופעת צלב המוות במניות הפיננסים מהווה תמרור אזהרה טכני המגובה בהרעה בנתוני המאקרו ובבריחת הון של קרנות גידור. החששות סביב שוק האשראי הפרטי ומחירי האנרגיה מכבידים על המגזר שמתקשה להדביק את קצב העליות של השוק הרחב. המבחן האמיתי של הבנקים בחודשים הקרובים יהיה יכולתם לנווט בסביבת ריבית קשוחה מבלי לספוג פגיעה אנושה בשורת הרווח.
