הודעת הבורסה לניירות ערך בתל אביב מה-15 במרץ 2026, הקובעת את ה-7 במאי כשיאו של עדכון המדדים החצי-שנתי, היא הרבה מעבר לפרוצדורה טכנית של יחידת המדדים. עבור הפעילים בשוק ההון, מדובר באירוע נזילות אסטרטגי שמעצב מחדש את זרמי הכספים בשוק המקומי, במיוחד בעידן שבו תעשיות קרנות הסל והמכשירים הפאסיביים שולטות בנפחי המסחר. מבט על שלושת העדכונים המשמעותיים האחרונים מלמד כי עוצמת ההשפעה של מהלכים אלו רק הולכת ומתגברת, כאשר השיא נרשם בנובמבר 2025 בעדכון שנחשב לגדול בתולדות הבורסה. באותה תקופה, היקף הנכסים המנוהלים העוקבים אחר מדדי המניות זינק לשיא של כ-82 מיליארד ש"ח, מה שהוביל למחזורי מסחר חסרי תקדים של קרוב ל-79 מיליארד ש"ח בחודש אחד, עם ממוצע יומי שחצה את רף 4.5 מיליארד השקלים.
הדינמיקה של עדכוני המדדים מייצרת לעיתים עיוותי שוק מרתקים שחשוב להכיר, כפי שבא לידי ביטוי בצורה חדה בעדכון של מאי 2025. באותו אירוע, חברות כמו מנורה, נאוויטס וכלל ביטוח הציגו ביצועים מרשימים שהובילו לקידומן ממדד ת"א-90 למדד הדגל ת"א-35, אך באופן פרדוקסלי הן סיימו את יום העדכון בירידות שערים חדות של עד 3.6%. ההסבר לכך נעוץ במבנה השוק הישראלי: קרנות הסל העוקבות אחר מדד ת"א-90 מנהלות סכומי כסף גדולים משמעותית מאלו העוקבות אחר ת"א-35. כתוצאה מכך, המעבר בין המדדים אילץ את מנהלי הקרנות למכור סחורה בכמויות אדירות בשלב מכרז הנעילה, שבו לבדו נרשם מחזור עתק של 7.7 מיליארד ש"ח, ובכך נוצר לחץ מכירות טכני שאינו קשור כלל למצבן הכלכלי של החברות.
תהליכים אלו הם חלק ממגמה רחבה יותר שהחלה להתעצם כבר בנובמבר 2024, אז חצו נכסי המדדים המנוהלים את רף 100 מיליארד השקלים, נתון שהביא לעלייה של 10% במחזורי המסחר היומיים הממוצעים לעומת השנה הקודמת. לקראת העדכון הקרוב במאי 2026, המשקיעים המתוחכמים נדרשים לנתח לא רק את השווי של החברות המועמדות לכניסה, אלא בעיקר את "פקטור הסחירות" והמשקל היחסי שלהן במדדים השונים. הבנת הדינמיקה הזו מאפשרת להפריד בין תנודתיות זמנית שנובעת מהתאמות אחזקה טכניות של המוסדיים לבין שינויי ערך ריאליים, ובכך להימנע מהחלטות שגויות המבוססות על "רעשי שוק" ברגעים של מחזורי שיא.
