היום בשעה 18:30 תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. נתון זה נחשב לאחד האינדיקטורים הכלכליים החשובים ביותר, שכן הוא משקף את קצב האינפלציה במשק ומהווה גורם מכריע בקביעת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. פרסום המדד הנוכחי מתקיים בנקודת זמן רגישה במיוחד, המאופיינת בחוסר וודאות גיאופוליטי חריג בעקבות המתיחות הביטחונית מול איראן, לצד הצורך המקומי לנווט את הכלכלה חזרה למסלול של צמיחה ויציבות.
הצפי המסתמן בקרב הכלכלנים בשוק ההון הוא שהמדד לחודש פברואר יישאר ללא שינוי מהותי לעומת חודש ינואר, או לכל היותר יציג ירידה מזערית. נזכיר כי בחודש ינואר הפתיעה האינפלציה לטובה כאשר המדד ירד ב-0.3%, מה שהביא את הקצב השנתי לרמה של 1.8% – עמוק בתוך טווח היעד שקבע בנק ישראל, העומד על 1% עד 3%. אם התחזיות לחודש פברואר יתממשו, הקצב השנתי צפוי להישמר סביב רמה זו.
מספר גורמים מנוגדים פועלים על המדד החודש. מחד, התחזקות השקל בתקופה הנדונה, לצד ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עקב החורף החם מהרגיל וירידה במחירי הטיסות, צפויים לתרום למדד נמוך. מאידך, עליות במחירי הדלק והסיגריות במהלך חודש פברואר צפויות לקזז חלק מהשפעות אלו. מעבר לנתונים היבשים של חודש פברואר, החשש העיקרי בקרב מקבלי ההחלטות הוא מהמגמות הצפויות בהמשך הדרך, במיוחד על רקע המלחמה והשלכותיה.
כאן נכנסת לתמונה השפעת המלחמה מול איראן וההסלמה הביטחונית הכללית. למרות שהמדד הנוכחי עשוי להצביע על סביבת אינפלציה נמוכה, בנק ישראל בוחן את המצב בראייה ארוכת טווח. המתיחות הביטחונית מייצרת לחצים אינפלציוניים מכמה כיוונים: שיבושים אפשריים בשרשראות האספקה הגלובליות ועליות במחירי ההובלה עקב איומים על נתיבי שיט, זינוק במחירי האנרגיה והנפט בעולם, וגידול משמעותי בהוצאות הממשלה לצורכי ביטחון ושיקום, אשר צפוי להגדיל את הגירעון הממשלתי. כל אלה מהווים סיכונים ממשיים להמשך מגמת הירידה באינפלציה.
בהתחשב בנתונים אלו, עולה השאלה כיצד ישפיע המדד על החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל. בהחלטתו הקודמת, בחר בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, לאחר שתי הפחתות רצופות. הטיעון המרכזי שסיפק הבנק המרכזי לאותה החלטה היה העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים ואי הוודאות השוררת לגבי משך הלחימה ועוצמתה.
לכן, גם אם מדד פברואר יציג נתון נמוך ומעודד, הערכה הרווחת בשוק היא שבנק ישראל יבחר לנקוט במשנה זהירות ויעדיף להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית גם בהחלטה הבאה. הבנק המרכזי מעוניין להבטיח שהאינפלציה התבססה בתוך טווח היעד לאורך זמן, ולקבל וודאות גדולה יותר לגבי ההשלכות הכלכליות של המצב הביטחוני, בטרם ימשיך בתהליך של הפחתת ריבית. סביר להניח שהתחזית הכלכלית המעודכנת שתפורסם לצד החלטת הריבית תיתן משקל משמעותי לגורמי הזהירות הללו.
מדד המחירים לצרכן שיפורסם הערב צפוי להצביע על יציבות ואולי אף על ירידה קלה בקצב האינפלציה לחודש פברואר, בהמשך למגמה החיובית מתחילת השנה. עם זאת, המציאות הביטחונית המורכבת מול איראן והשלכות המלחמה מייצרות אי וודאות גדולה לגבי העתיד, ומוסיפות סיכונים אינפלציוניים משמעותיים. נראה שבנק ישראל יעדיף להתמקד בסיכונים אלו וביציבות הפיננסית, ולכן סביר שימתין עם הפחתות ריבית נוספות עד להתבהרות התמונה הביטחונית והכלכלית.
