היבשת הישנה מחשבת מסלול מחדש בניסיון לשמור על מעמדה הכלכלי מול מעצמות הסחר הגלובליות, כאשר המבט מופנה כעת מזרחה ודרומה. על רקע התחרות הגוברת מול ארצות הברית וסין, הפקידות הבכירה בבריסל מנסה לשכנע את המגזר העסקי כי שילובן של מדינות מועמדות לשורות האיחוד האירופי אינו רק מהלך גיאופוליטי, אלא מנוע רווחים מובהק. בכנס מיוחד שנערך ב-4 במרץ בבריסל, בחסות קונפדרציית העסקים השבדית, הונחו הקלפים על השולחן. נציבת ההתרחבות של האיחוד האירופי, מרתה קוס, פנתה ישירות לכיסם של המשקיעים והבהירה את העמדה הרשמית: "ההתרחבות הגדילה את היצוא, חיזקה את שרשראות האספקה והגדילה את התוצר המקומי הגולמי". קוס התעקשה כי גלי ההתרחבות הקודמים ייצרו תשואות חזקות למקצים הון, והדגישה כי אוקראינה, מולדובה ומדינות מערב הבלקן מציעות כיום מאגר כוח אדם משכיל בעל מיומנויות דיגיטליות מתקדמות.

עם זאת, המספרים בשטח חושפים פער ניכר בין החזון של קברניטי האיחוד לבין תיאבון הסיכון של החברות המסחריות. נתונים מתוך סקר של קונפדרציית העסקים השבדית, שהוצגו על ידי החוקרת אסיס אהוג'ה, מצביעים על כך שרק 39% מהחברות האירופיות סבורות כי הרפורמות הנוכחיות יהפכו את המדינות המועמדות לסביבת עסקים אטרקטיבית יותר. מתוך נתון זה נגזרת מסקנה עגומה למדי: כ-61% מהתאגידים נותרים ספקנים או יושבים על הגדר, נרתעים מהשקעת כספם באזורים שעדיין נתפסים כמועדים לפורענות רגולטורית. הפקידות האירופית מודעת היטב לזהירות הזו. קוס התייחסה לכך במפורש כשאמרה כי הכסף הגדול זורם רק למקומות שבהם הוא מוגן. "זו הסיבה שאנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המדינות המועמדות שלנו כדי לבנות מוסדות דמוקרטיים חזקים. אנו דורשים בתי משפט עצמאיים, פחות שחיתות ותקשורת חופשית. אלו הם היסודות של כלכלה בריאה, הם יוצרים את התנאים לאנשים ולעסקים לשגשג", הצהירה הנציבה.

הניסיון להוריד את רמת החשש של המגזר הפרטי מתורגם גם לצעדים מעשיים בשטח. מתייה בוסקה, מנהל ב-DG NEAR, הגוף האמון על משא ומתן ההתרחבות בנציבות האירופית, הבהיר כי המערכת המוסדית צמאה לשיח עם חברות אירופיות ששוקלות להקצות משאבים למדינות המועמדות. בוסקה ציין כי הנציבות כבר הפעילה מספר תוכניות ייעודיות שנועדו לרכך את נחיתתם של תאגידים בשווקים החדשים ולתמרץ מעורבות כלכלית. המטרה המרכזית של מהלכים אלו היא לשלב את הכלכלות השכנות לתוך הארכיטקטורה התעשייתית של האיחוד, מהלך שעשוי לשפר את העמידות הכלכלית של היבשת כולה מול זעזועים עתידיים בשרשראות האספקה העולמיות.

המעבר מהצהרות מדיניות לניתוח מאקרו-כלכלי קר התבצע דרך סדרה של דוחות מחקר חדשים שניתחו את ההשלכות המעשיות של פתיחת השווקים. חוקרים ממוסדות מובילים, בהם סטיבן בלוקמנס מהמרכז ללימודי מדיניות אירופית ואווה ריטר סונסן מחברת הייעוץ אימפלמנט, הציגו ממצאים המראים כי שילוב המדינות המועמדות עשוי לשחרר תזרימי השקעות חדשים ולהפיל חומות סחר. עבור גופים עסקיים שכבר פועלים באזורים אלו, יישור הקו הרגולטורי עם התקינה של בריסל צפוי להפחית את עלויות החיכוך ולייצר סביבת עבודה צפויה יותר. עם זאת, החוקרים לא הסתירו את המהמורות שבדרך, והצביעו על כך שתהליך ההתכנסות הכלכלית ידרוש הזרמת הון מסיבית ושינויים מבניים עמוקים, תוך שהעסקים עצמם ייאלצו לנווט בתקופות מעבר רגולטוריות מורכבות.

נקודת המבט של השטח סופקה על ידי שורה של מנהלים בכירים מתאגידים בולטים, בהם נציגי אלפא לאוואל, קבוצת EWES, סוויקו וקבוצת סיגמא תוכנה. מנהלים אלו, שכבר מנהלים אופרציות במדינות המועמדות, תיארו פוטנציאל התרחבות ניכר במגזרי התשתיות, ההנדסה, הייצור והשירותים הדיגיטליים. עם זאת, המסר המרכזי שעלה מהפנל העסקי היה דרישה נחרצת לוודאות. מקצי ההון הבהירו כי כדי לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח, הם זקוקים ללוחות זמנים ברורים לתהליך ההצטרפות ולביטחון משפטי מוחלט. במקביל, שגרירי מונטנגרו וסרביה, פטאר מרקוביץ' ודניאל אפוסטולוביץ', ניסו לפזר את החששות כשפירטו את השינויים החקיקתיים והמנהליים שמדינותיהם מבצעות כדי לעמוד בסטנדרטים הנוקשים של בריסל, במיוחד בכל הנוגע לשלטון החוק ומנהל ציבורי תקין.

את השורה התחתונה של המפגש ניסחה אנה סטלינגר, המשנה למנכ"ל קונפדרציית העסקים השבדית, שדרשה להסתכל על ההתרחבות דרך פריזמה מסחרית טהורה. לטענתה, עיבוי הבסיס התעשייתי האירופי מזרחה הוא הדרך היחידה להעמיק את השוק האחיד ולתמוך בהתרחבות כלכלית ארוכת טווח. המהלך לשילוב מדינות חדשות בגוש האירופי מסתמן כצורך כלכלי דוחק שנועד לחזק את שרשראות האספקה ולהתמודד מול מעצמות הסחר העולמיות. למרות שמרבית החברות עדיין מפגינות חשדנות כלפי סביבת העסקים במדינות המועמדות, בבריסל משוכנעים כי הרפורמות המוסדיות יכשירו את הקרקע לרווחים משמעותיים. בסופו של יום, ההתרחבות מהווה מבחן עליון ליכולתה של אירופה לשמור על תחרותיות בעידן של שינויים גיאופוליטיים מהירים.