שאלת מיליארד הדולר שמרחפת מעל בורסת תל אביב היא מתי, ובאיזו עוצמה, יוריד שוב בנק ישראל את הריבית. ניגוד לשווקים הגלובליים שבהם הבנקים המרכזיים מתמודדים עם משוואות מקרו-כלכליות קלאסיות, הנגיד מתמודד עם "סופה מושלמת". העימות הצבאי הישיר מול איראן טרף את הקלפים ושיכתב את חוקי המשחק הכלכליים. מלחמה אזורית בסדר גודל כזה אינה רק אירוע ביטחוני טקטי; היא רעידת אדמה כלכלית שמשנה לחלוטין את מודל התמחור של אינפלציה, צמיחה ופרמיית סיכון עם נעלם אחד – כיצד ומתי תסתיים המלחמה.
השוק כרגע מתמחר חזרה לשגרה, לפחות כמעט מלאה, במהלך שבוע הבא. אין באמת יכולת להעריך כיצד הדברים יתפתחו אבל תקציב הביטחון זינק לממדים היסטוריים כדי לממן את המערכה הרב-זירתית והאיום האיראני, מה שדוחף את הגירעון הממשלתי לרמות שיא. כשהממשלה נאלצת להזים מיליארדים לכלכלה כדי לתמוך במאמץ המלחמתי ובעורף, היא מייצרת במו ידיה לחצים אינפלציוניים. הוסיפו לכך את השיבושים הדרמטיים בשרשראות האספקה, עליות המסים, ומחסור כרוני בעובדים, ותקבלו "אינפלציה דביקה" .
הענין הוא, גם אם יכחישו זאת, שבנק ישראל מביט כל הזמן על שוק הנדלן. שם ישנו משבר הרבה מעבר לכותרות ולמספרים של הלמ"ס (תמצאו יזם או קבלן שיאמר שמחירי הדירות עלו בחודש האחרון כפי שטענו שם), וכל נגיד בתורו מקפיד להימנע ממשבר במשמרת שלו. משבר הסאב פריים הוא הטראומה האחרונה העומדת לעיני הנגיד התורן, לכן התמיכה שלו בשוק הנדלן צפויה להיות מיידית – הורדה של רבע אחוז בסבירות של 90% בהחלטה הקרובה.
העקום לא מתמחר כלל סבירות של הורדת מחצית האחוז אבל לא היינו פוסלים זאת על הסף. אלמלא השקל ועוצמתו, היינו נותנים סבירות לא מבוטלת להורדת מחצית האחוז וכאן גם טמון פוטנציאל ההפתעה – הנגיד לא יהיה זה שעל החלטתו תיקבע שבירת רף ה 3 בדולר/שקל. אבל, בדולר 3.2-3.25 הסיכון בהחלט אפשרי.
כרגע הורדת חצי אחוז ריבית מחוץ לתמחור אבל הסבירות אינה נמוכה כפי שמשתקף בעקום, וככל והדולר יתחזק – בנק ישראל ירגיש בנוח להפתיע.
