המסכים הירוקים בבורסה בתל אביב בסוף יום המסחר האחרון לא היו רק "עוד יום של עליות". זינוק של 4.5% במדדים המובילים בפרק זמן כה קצר הוא אירוע סטטיסטי חריג כזה שגורם גם לסוחרים המנוסים ביותר להחסיר פעימה. התחושה המיידית שמציפה את השוק היא תערובת של אופוריה וחרדה – ה-FOMO המפורסם. מצד אחד אף אחד לא רוצה להישאר מחוץ לחגיגה; מצד שני הזיכרון הקולקטיבי של משקיעים תמיד מזכיר שמי שקופץ על רכבת דוהרת במהירות כזו עלול למצוא את עצמו בתחנה האחרונה בדיוק כשהיא מתחילה בנסיעה לאחור.
כדי להבין אם מדובר בשינוי מגמה אמיתי או בחגיגה מוגזמת לחלוטין עלינו לפרק את הנתונים לגורמים ולהבין מה באמת היה כאן.

האנטומיה של הזינוק: מי באמת קנה?
בניגוד לזינוקים מוסדיים שקטים ומחושבים האנטומיה של הזינוק הנוכחי מספרת סיפור אחר לגמרי: הציבור הרחב הוא זה שתפס את המושכות. הנתונים מצביעים על כך שלמעלה מ 150 אלף חשבונות ריטייל (וכנראה שהמספר גבוה משמעותית) היו מעורבים ביום המסחר האחרון.
כשאנו בוחנים את הממוצע של השבועות האחרונים אנו רואים שזו קפיצה ניכרת המחדדת כי חלק ניכר מהסוחרים שישבו עד כה על הגדר בחרו אף הם להצטרף לחגיגה. זה נכון גם בפריסה הרוחבית: בנקים וביטוח כבר התרגלנו אבל נדלן על שום מה ולמה? וקמעונאיות שיום פאניקה לא באמת משנה להם את שורת הרווח? היתה כאן קניה רוחבית ללא הבחנה חלק ניכר ממנה דרך קרנות סל ותעודות.
נהוג לומר שהציבור טועה וזה נכון אבל רק שבוחנים התמונה לאורך זמן. כשאנו בוחנים את המגמה הנוכחית המסקנה היא אחת – מבחינת הסוחרים כיום המלחמה היא חדשות מצוינות עבור השוק ואין למעשה כל תרחיש שלילי אפשרי בהקשר המצב הבטחוני.
אי לכך גם ההמשך שמובל כעת ע"י סוחרים ובזהירות הנדרשת נאמר כי זה ימשך גם בשבועיים הקרובים לפחות צפוי להיות חסר הגיון ותומך בעליות. זה עוד ישתנה בהמשך ונראה ימי פאניקה נוראיים ולא מוצדקים אבל כשיחס הביקוש בקרנות לונג/שורט עומד על 25-75 קשה לראות תרחיש שלילי מעבור ליום מסחר בודד.

 

מבט היסטורי: הסטטיסטיקה לטובת האופטימיים
כשבוחנים אירועים דומים בעבר בבורסה בתל אביב הנתונים הסטטיסטיים מרתקים. ניתוח רטרוספקטיבי של עשרים השנים האחרונות מגלה כי ב-72% מהמקרים שבהם מדד ת"א 125 רשם עלייה יומית של מעל 4% השוק סיים את 30 הימי העוקבים בתשואה חיובית נוספת.
מדוע זה קורה? כי זינוק כזה הוא לרוב "שבירת סכר" פסיכולוגית. משקיעים שישבו על הגדר והמתינו לסימן של יציבות מקבלים אישור עוצמתי לכך שהתחתית כבר מאחוריהם.

פרמיית הסיכון והריבית
אי אפשר לנתח את תל אביב במנותק מהמציאות המקומית. הזינוק של 4.5% לא קרה בחלל ריק. הוא הגיע בין היתר על רקע הערכות בשוק כי בנק ישראל קרוב להורדת ריבית מוקדמת מהצפוי וכן כי יתרחשו התפתחויות גאופוליטיות שיורידו את מפלס החרדה הלאומי ועימו את פרמית הסיכון.
ביחס לתרחיש הראשון – ברגע שתסתיים המלחמה ב 99% בנק ישראל יוריד את הריבית. הסייגים הם מלחמה קצרה ונצחון ברור שמשנה את פני האזור (וזה הכיוון) אבל בפועל הורדת הריבית כבר היתה מעבר לפינה וכפי שבנק ישראל חשף החשש הבטחוני (שהפך למלחמה) היה הבלם היחיד להימנע מכך.
התרחשויות גאופוליטיות? לא עולה כסף לחלום. הסכם עם סעודיה מזרח תיכון חדש כל פנטזיה הופכת אפשרית ולכן גם כאן ואפילו מדובר בדברים מאוד לא סבירים בפרק הזמן הקרוב יש בכדי לספק תמיכה לשוק.
כיוון שכך ובהינתן ומצב השווקים והסחורות נותר בעינו קשה לראות ירידה של ממש במדדים בימי המסחר הקרובים.