המסחר במטבע החוץ ובשוקי ההון העולמיים מתנהל בימים אלו בצל אחת הטלטלות המשמעותיות ביותר שידעו השווקים בתקופה האחרונה. המוקד המרכזי של הסערה הנוכחית נמצא בוול סטריט, שם נרשמו ירידות שערים חדות שהזכירו למשקיעים כי גם מגמות חיוביות ארוכות טווח עלולות להיתקל במהמורות כואבות. ברקע לירידות הללו עומדת התחדשות החששות הכבדים סביב היקף ההשקעות העצום בתעשיית הבינה המלאכותית וצורכי המימון ההולכים ותופחים של החברות הפועלות בענף זה. המשקיעים, שעד לאחרונה הזרימו הון עתק לכל חברה שהציגה נגיעה לתחום ה-AI, מתחילים כעת לשאול שאלות קשות לגבי מודלי הרווחיות ויכולת החברות להחזיר את ההשקעות בטווח הנראה לעין. כתוצאה מהלך הרוח הפסימי הזה, מדד הנאסד"ק, המרכז את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, צנח ב-2.6% ורשם את יום המסחר הגרוע ביותר שלו מאז חודש יוני האחרון. במקביל, גם המדד הרחב יותר, ה-S&P 500, לא הצליח לחמוק מהמגמה השלילית ואיבד 1.2% מערכו. התרחיש הזה של מכירות חיסול בסקטור הטכנולוגיה מהווה תזכורת לכך שהשווקים הפיננסיים רגישים מאוד לציפיות עתידיות, וכאשר מתעורר ספק קל שבקלים לגבי היכולת של ענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולצמוח בקצבים פנומנליים, הכסף החכם ממהר לחפש אלטרנטיבות בטוחות יותר.
הירידות החדות בשוקי המניות, לצד התפתחויות דרמטיות בזירת הסחורות, הובילו את המשקיעים לנהור בהמוניהם אל חוף המבטחים המסורתי של עולם הפיננסים: איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית. כניסתם של כספים רבים כל כך לשוק האג"ח יצרה זינוק חד במחירי האיגרות, מה שהוביל באופן אוטומטי לירידה חדה בתשואות שהן מציעות, שכן קיים יחס הפוך בין מחיר איגרת החוב לתשואה שלה. תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים, המהווה סמן ימני מרכזי לכלכלה העולמית כולה, צנחה ביותר מ-20 נקודות בסיס לרמה של 4.945%. בכך, ירדה התשואה מתחת לרף הפסיכולוגי החשוב של 5% לראשונה מאז ה-23 בספטמבר, מהלך שסימן את הירידה היומית החדה ביותר בתשואה מאז העשירי במרץ 2023. המגמה הזו לא פסחה גם על טווחים אחרים בעקום התשואות האמריקאי. תשואת האג"ח לשנתיים, הרגישה יותר לשינויים בציפיות הריבית בטווח הקצר, נפלה ב-20 נקודות בסיס ועמדה על 4.629%, ואילו התשואה לאיגרת הארוכה ל-30 שנה ירדה בכמעט 15 נקודות בסיס והתייצבה על 5.293%. תנועות חדות אלו בשוק החוב הממשלתי האמריקאי משקפות את החרדה העמוקה של המשקיעים מפני האטה כלכלית אפשרית ואת הצורך המיידי שלהם בהגנה על הקרן, גם במחיר של הסתפקות בתשואות נמוכות יותר.
במקביל לדרמה בשוקי המניות והאג"ח, זירת האנרגיה הגלובלית מספקת דאגות משלה, כאשר מחירי הנפט ממשיכים לטפס מעלה בנחישות. מחירי הזהב השחור זינקו לאחרונה ב-4% והגיעו לשיא של חמישה חודשים, מגמה המונעת בעיקר מהסלמה מדאיגה בעימותים הגיאופוליטיים בין סעודיה לחות'ים. המתיחות באזור זה מעוררת חששות כבדים מפני שיבושים אפשריים בשרשראות האספקה העולמיות של אנרגיה, מה שדוחף את המחירים כלפי מעלה. עבור הכלכלה העולמית, התייקרות הנפט היא בגדר חדשות רעות מאוד בעיתוי רגיש זה. עלייה במחירי האנרגיה מחלחלת במהירות לכל תחומי החיים, החל מעלויות הייצור של מפעלים, דרך מחירי התובלה והשינוע, ועד להוצאות התחזוקה השוטפות של משקי הבית. התפתחות זו מגבירה באופן דרמטי את החשש מפני התפתחותם של לחצי אינפלציה ממושכים ועיקשים, אשר יקשו על הבנקים המרכזיים ברחבי העולם לרסן את עליות המחירים. במידה והאינפלציה אכן תרים שוב את ראשה בעקבות מחירי האנרגיה, הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב בארצות הברית והבנק המרכזי האירופי, ייאלצו ככל הנראה לדחות את התוכניות להקלה מוניטרית ולהורדות ריבית, ואולי אף לשקול העלאות ריבית נוספות כדי לצנן את המשק ולהחזיר את היציבות למערכת הפיננסית.
בזירה המקומית, ההתרחשויות הגלובליות פוגשות מציאות כלכלית ומדינית מורכבת לא פחות. הדולר האמריקאי נסחר סביב רמה של 3.10 שקלים, תוך שהוא רושם נסיגה קלה של 0.1% מול המטבע המקומי, בעוד שהיורו יורד ב-0.2% ונסחר מעט מתחת ל-3.48 שקלים. מעניין לראות כי חולשתו הקלה של הדולר בישראל מתרחשת דווקא בעת שבה הוא מתחזק בשיעור מתון מול המטבעות המובילים בעולם. בשוק המט"ח העולמי, היורו נחלש ב-0.2% ונסחר בסביבת 1.12 דולר, הפאונד הבריטי יורד בשיעור דומה אל מתחת ל-1.14 דולר, וביפן הדולר נסחר ללא תנועה מהותית סביב 156.8 ין. מדד הדולר אינדקס, הבוחן את עוצמתו של המטבע האמריקאי מול סל של מטבעות מרכזיים, עולה ב-0.2% ל-101.8 נקודות, נתון המהווה עדות למעמדו החזק כנכס מקלט גלובלי. המסחר בשקל מתנהל לאחר החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, החלטה המשקפת דילמה מוניטרית עמוקה. מצד אחד, האינפלציה השנתית התמתנה ל-1.6%, אך מצד שני, מחירי האנרגיה הגבוהים, היחלשות השקל בתקופה האחרונה והאי-ודאות הכללית ממשיכים להוות איום משמעותי על היציבות. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל הספיק להיחלש ב-3.1% מול הדולר ולהתחזק ב-0.3% מול היורו. יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, היטיב לתאר את המצב כשהסביר כי בנק ישראל מנסה לאזן בזהירות בין האינפלציה המתונה לסיכונים החיצוניים. להערכתו, עלייה נוספת במחירי הנפט עלולה להגביר את ציפיות האינפלציה ולהכביד על שוקי האג"ח, מה שידחה הקלות מוניטריות בעולם וישפיע ישירות גם עלינו. הביקוש העולמי לדולר כמקלט בטוח, יחד עם פרמיית הסיכון המקומית, עשויים בסופו של דבר לספק רוח גבית לשער הדולר מול השקל, אם כי כיוון המסחר ימשיך להיות מוכתב משילוב עדין של התפתחויות עולמיות דרמטיות ומציאות מקומית מאתגרת.
