עונת החגים השנה נפתחת באווירה עסקית חריגה ופושרת במיוחד ברשתות השיווק ובשוק המזון המקומי, בניגוד מוחלט לדינמיקה המוכרת של אילוצי קניות לחגים שבהם המדפים מתרוקנים במהירות בדרך כלל. בעוד שבתקופה זו בשנים קודמות הסתובבו אלפי קונים במסדרונות הסופרמרקטים ותנועת העגלות הייתה בשיאה, השנה מדווחים המנהלים והספקים על שקט תעשייתי מדאיג ועל היעדר מוחלט של תורים או לחץ בקופות. הרשתות המובילות ציפו לעלייה חדה במחזורי המכירות לקראת ראש השנה, אך בפועל הן נתקלות בצרכנים שמצמצמים הוצאות בצורה דרסטית, ממעטים למלא את העגלות ונמנעים מרכישות ראוותניות שאפיינו את החגים הקודמים. העובדה שגם הזמנות האונליין, שבדרך כלל מזנקות שבוע שלם לפני החג, נותרות נמוכות מהרמה הממוצעת מעידה על מגמה רוחבית וזהירה מאוד בקרב משקי הבית בישראל.
המעבר של עונת הקניות בשלבים מסורתיים נשבר לחלוטין השנה, כאשר שתי הפעימות הראשונות שהיו אמורות לייצר את עיקר ההכנסות לרשתות עברו כמעט מתחת לרדאר. בלוח הזמנים הרגיל, ההיערכות לחג מתחילה שלושה עד ארבעה שבועות מראש עם קניות מסיביות של מוצרי ניקיון וחומרי חיטוי, ולאחר מכן ממשיכה לפעימה השנייה שבה הציבור מעמיס כמויות גדולות של מוצרים יבשים, שימורים, שמן, רטבים, אורז, פסטות ומשקאות לקראת הארוחות הגדולות. הפעם, שתי הפעימות הללו פספסו את היעד, והצרכנים לא ממהרים למלא את המזווה אלא רוכשים אך ורק את המינימום ההכרחי ליומיום. גורם בכיר בשוק המזון הישראלי תיאר את המצב המאתגר באומרו כי "החגים השנה מרגישים כמו שגרת שבוע רגילה לחלוטין, שכן עומס העבודה נמוך, המעברים ריקים מלקוחות והמצב הכלכלי והביטחוני השורר במדינה מפעיל לחץ עצום על הציבור שפשוט מעדיף לשמור את הכסף בכיס".
האנליסטים בשוק מצביעים על מספר סיבות מרכזיות שמובילות לשיתוק היחסי בסלי הקניות של הצרכנים, ובראשן לו"ז החגים עצמו והעומס הכלכלי הכבד שהותיר חודש הקיץ האחרון. העובדה שראש השנה חל השנה בסוף השבוע סמוך לשבת ולראשון מקצרת את רצף הימים ומצמצמת את הצורך בהיערכות כפולה לשתי מערכות ארוחות נפרדות, מה שמייתר חלק ניכר מהרכישות הרגילות. בנוסף לכך, משקי הבית יוצאים מקיץ יקר במיוחד שכלל מחנות קיץ, חופשות, בילויים משפחתיים והוצאות עתק על ציוד לבית הספר, כאשר באופק כבר מציצות ההוצאות הנוספות של סדרת חגי תשרי הממושכת. השילוב של לחץ פוליטי, חוסר ודאות ביטחוני מתמשך ושחיקה שנובעת מיוקר המחיה פוגעים ישירות במצב הרוח הצרכני וגורמים לציבור להתנהל באחריות פיננסית קיצונית.
