המסלול הדיפלומטי של וושינגטון במזרח התיכון נתקל בחומה בצורה של אינטרסים פוליטיים מקומיים. ג'ארד קושנר, שליחו של הנשיא דונלד טראמפ, נחת ביום שני בירושלים לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיד לאחר שניהל מגעים נדירים בקהיר מול משלחת חמאס בראשות חליל אל־חיה. המטרה המרכזית של המסע היא החייאת תוכנית 15 הנקודות להסדרת המצב ברצועת עזה, מתווה שההנהגה הישראלית כבר דחתה על הסף. המאמץ הנוכחי מתרחש על רקע ניסיונות לייצב את הפסקת האש השברירית שהושגה בחודש אוקטובר. הפערים הפומביים בין ארצות הברית לישראל סביב עתיד המובלעת הפלסטינית, כמו גם סביב ניהול המשבר הגובר בגדה המערבית, נחשפים כעת בעוצמה שטרם נראתה. התמונה הגלובלית מתבהרת כאשר קואליציה של שמונה מדינות – איחוד האמירויות, קטאר, ירדן, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה, סעודיה ומצרים – פרסמה הודעת גינוי משותפת נגד הסירוב הישראלי למתווה, צעד שזכה לברכת חמאס.
הארגון הפלסטיני הציב משוואה ברורה ולפיה פירוק נשקו יתבצע אך ורק בתנאי שישראל תפסיק את תקיפותיה ותחל בנסיגה מלאה מהרצועה. ויתור על הנשק הכבד, שלב שאמור להתרחש בהמשך התהליך, הותנה על ידם בהכרה בינלאומית במדינה פלסטינית – דרישה שהממשלה הנוכחית בירושלים פוסלת לחלוטין. מנגד, נתניהו הבהיר מוקדם יותר החודש כי לא תהיה נסיגה צבאית עד שחמאס יפורק מנשקו באופן מוחלט. גורמים המעורים בפרטים מסרו בסוף השבוע כי קושנר לווה בפגישותיו על ידי ניקולאי מלאדנוב, חבר לשעבר בפרלמנט האירופי, וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. אותם גורמים ציינו כי וושינגטון וירושלים מסכימות על מצב הסיום הרצוי, שהוא חמאס מפורז, והדגישו כי השיחות נועדו למצוא דרכים להאיץ את התהליך לקראת תוצאה זו, חרף ההתנגדות העזה מבית.
הלחץ הדיפלומטי החיצוני פוגש קלחת פוליטית פנימית רותחת, כאשר נתניהו מנווט תחת איומים קואליציוניים גוברים לקראת בחירות אוקטובר. הסיעה הימנית שעליה נשענת ממשלתו מושכת לכיוון הפוך לחלוטין מהמתווה האמריקאי. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גינה בחריפות את מאמצי ההסדרה בסוף השבוע. בראיון לפודקאסט בהנחיית רום ברסלבסקי, אחד החטופים האחרונים ששוחררו בחיים לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, קרא השר להגביר את הפעילות הצבאית במקום לקדם הפסקת אש. "אני חושב שאנחנו צריכים לבצע סיכולים ממוקדים בעזה — לחסל 30 או 40 כל לילה", הצהיר בן גביר והוסיף כי "יש שם אנשים שהם לא בני אדם. לא מגיע להם לחיות. הם אפילו לא אנשים. אני מחמיא להם כשאני קורא להם אנשים".
ההתבטאויות הללו אינן נשארות בוואקום המקומי. אמירות דומות של בכירים ישראלים לאורך חודשי העימות צוטטו במסגרת התביעה המתנהלת בבית הדין הבינלאומי לצדק של האו
