המפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון ואסיה עוברת שרטוט מחדש, רחוק מהעיניים המערביות המסורתיות. בשבעה באוגוסט, בעיר ג'דה, נפל דבר כאשר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף חתמו על הסכם ההגנה המשותף של מכה. המסמך הזה, שניסוחו מתבסס על סעיף 51 למגילת האו
בזמן שהממסד הביטחוני בוושינגטון מנתח את ההשלכות של ציר ריאד-אנקרה-איסלאמאבאד, התגובה המפתיעה ביותר הגיעה דווקא מכיוונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. בפוסט שפרסם ביום ראשון ברשת החברתית שלו, טראמפ בחר להעניק רוח גבוי פומבית להסכם, תוך שהוא מברך על התרחקות האזור מהישענות על כוחות אמריקאיים. "שמח מאוד לראות שסעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו לאחרונה, ולבסוף, על הסכם ההגנה המשותף של מכה", כתב טראמפ, והוסיף כי המהלך מוכיח כיצד המזרח התיכון מתלכד וכיצד מדינות יוכלו סוף סוף להגן על עצמן בצורה יעילה יותר. הוא חתם את דבריו בטון האופייני לו: "ברכות להנהגה הגדולה של שלוש האומות שהוזכרו. זהו צעד ראשון גדול, נועז וחשוב – וואו". התמיכה הפומבית הזו חושפת זרם עומק בפוליטיקה האמריקאית, המעדיף חלוקת נטל גלובלית על פני התערבות ישירה. היסטורית, ארצות הברית שימשה כערבה הכמעט בלעדית לביטחונה של הממלכה הסעודית, במיוחד מול איומים מכיוון המפרץ הפרסי. כעת, האדריכלות הביטחונית משתנה. במקום להישען רק על הצי החמישי האמריקאי, סעודיה בונה רשת של בריתות אזוריות כבדות משקל. למרות האופטימיות של הנשיא לשעבר, פרטים רבים סביב האמנה נותרו באפלה. הטקסט המלא של ההסכם טרם פורסם לציבור, מה שמותיר סימני שאלה כבדים לגבי הגבולות הגיאוגרפיים של ערבות ההגנה, טיב המחויבות הצבאית המדויקת, והתרחישים הספציפיים שיפעילו את מנגנון התגובה המשותפת. בניגוד להסכמי הגנה היסטוריים בין סעודיה לפקיסטן, הפעם אין אזכור פומבי לנשק גרעיני או להסדרי שיתוף יכולות אסטרטגיות, עובדה שרק מגבירה את חוסר הוודאות בקרב קהילות המודיעין במערב.
גלי ההדף של ההסכם המשולש לא נעצרו במזרח התיכון, והם מורגשים היטב בתת-היבשת ההודית. בניו דלהי עוקבים בדריכות אחר התהוות הברית, שכן שילוב כוחות רשמי הכולל את היריבה המרה פקיסטן, מהווה כאב ראש אסטרטגי מדרגה ראשונה. ב-11 באוגוסט התייצב דובר משרד החוץ ההודי, רנדהיר ג'ייסוואל, מול המצלמות והבהיר את עמדת הממשל. "אנו בוחנים את ההשלכות של ההסכם הן מנקודת המבט של הביטחון הלאומי של הודו והן משיקולים של שלום ויציבות אזורית", אמר ג'ייסוואל, והדגיש כי מדינתו נותרת מחויבת לחלוטין לשמירה על האינטרסים הלאומיים שלה ותנקוט בכל האמצעים הנדרשים לשם כך. המתיחות בין הודו לפקיסטן, שמהווה פצע פתוח עשרות שנים, החריפה דרמטית בעקבות אירועי טבח פהלגאם, שהובילו להידרדרות חדה ביחסים ולהורדת דרג הנציגויות הדיפלומטיות מול איסלאמאבאד. החשש ההודי ברור: גיבוי כלכלי סעודי וטכנולוגיה צבאית טורקית עלולים להפר את מאזן האימה העדין מול פקיסטן. קובעי המדיניות בהודו מבינים כעת כי כל עימות עתידי בגבולותיהם עלול לגרור פנימה שחקניות חיזוק בעלות כיסים עמוקים ויכולות מתקדמות. המהלך הזה מאלץ את המעצמות האסיאתיות לחשב מסלול מחדש ולחפש בריתות נגד משלהן.
הסכם מכה מסתמן כהרבה יותר מעוד מסמך הבנות דיפלומטי, אלא כהכרזת עצמאות אסטרטגית של שלוש מעצמות אזוריות. בעוד שפרטי הברית נותרים עמומים, המסר לעולם ברור: המזרח התיכון ואסיה בונים ארכיטקטורת ביטחון חדשה, כזו שמפחיתה את התלות במערב ומעצבת מחדש את מאזן הכוחות הגלובלי.
