הדינמיקה של שוקי ההון המודרניים הפכה בשנים האחרונות למורכבת ומרתקת יותר מאי פעם, כאשר חלק הולך וגדל מנפח המסחר היומי אינו מונע על ידי החלטות אנושיות, אלא על ידי מערכות מסחר אלגוריתמיות מתוחכמות. מסמך מחקר עדכני שפורסם באמצע אוגוסט על ידי מחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה שופך אור על התנהגותן של קרנות העוקבות אחר מגמות השוק, גופים המוכרים בעגה המקצועית כיועצי מסחר בסחורות או בקיצור המוכר יותר באנגלית כאותיות סי טי איי. מחקר זה מצביע על כך שקרנות אלו עשויות להמשיך ולרכוש מניות במדד הנאסדק ובשוק המניות היפני, במידה והשווקים יישארו יציבים או ימשיכו במגמת עלייה. זרם ההון הפוטנציאלי הזה עשוי לספק תמיכה טכנית משמעותית למחירי המניות בתקופה הקרובה, ולהשפיע בצורה ניכרת על כיוון השוק הכללי.
כדי להבין לעומק את המשמעות של נתוני בנק אוף אמריקה, חשוב להכיר את מנגנון הפעולה של אותן קרנות מגמה. בשונה ממשקיעים מסורתיים המשקיעים זמן ומשאבים באיתור חברות ערך, תוך ניתוח מעמיק של מאזנים, דוחות רווח והפסד, ומכפילי רווח עתידיים, קרנות המגמה פועלות על בסיס מודלים כמותיים טהורים. מערכות אלו מתוכנתות לזהות כיוון של מחיר, מומנטום ותנודתיות, ולרכוב על הגל כל עוד הוא נמשך. עבור אלגוריתם מסוג זה, הסיבה הכלכלית מאחורי עליית המחיר אינה רלוונטית כלל. אם הגרף מצביע מעלה, המערכת תקנה, ואם הגרף מצביע מטה, היא תמכור או אף תבצע מכירה בחסר. התנהגות זו יוצרת אפקט של כדור שלג בשווקים, כאשר עליות מחירים גוררות קניות נוספות המייצרות עליות נוספות, ולהיפך.
על פי הנתונים המפורטים בסקירה של בנק אוף אמריקה לשבוע שהסתיים בארבעה עשר באוגוסט, קרנות המגמה המשיכו להזרים ביקושים לשוקי המניות באופן עקבי. עליות השערים שנרשמו במדדים המובילים שימשו כדלק לאותם אלגוריתמים, אשר מפרשים כל יום של עליות כחיזוק למגמת המחיר החיובית וכהצדקה להגדלת החשיפה המנייתית. רמת החשיפה הנוכחית של קרנות אלו למניות הגיעה לנקודת השיא הגבוהה ביותר שלה מאז תחילת המשבר הגיאופוליטי מול איראן בחודש מרץ האחרון. אותו משבר במרץ הביא לזינוק חד בתנודתיות בשווקים העולמיים, מצב שגרם למודלים הכמותיים להקטין סיכונים ולמכור מניות באופן אוטומטי. כעת, כשהשפעות אותו אירוע מתפוגגות והשוק חוזר לשגרה של קיץ, התנודתיות יורדת והמודלים מרגישים בנוח לחזור ולהעמיס סיכונים.
האנליסטים של הבנק מעריכים כי רמת החשיפה הזו יכולה להמשיך ולטפס אפילו גבוה יותר, במיוחד אם הרגיעה שמאפיינת בדרך כלל את חודשי הקיץ תישמר ותנודתיות השוק תמשיך במגמת הירידה שלה. אחת התובנות המעניינות ביותר שעולות מהמחקר היא הפוטנציאל לקניות נוספות דווקא מאסטרטגיות עקיבת מגמה איטיות יותר. בעוד שמודלים קצרי טווח מגיבים במהירות לכל תנודה קלה, המודלים הארוכים והאיטיים דורשים תקופה ממושכת של יציבות כדי לאשר את המגמה. כאשר גם המודלים הללו מקבלים את האות הירוק, זרם של הון חדש ומשמעותי מופנה פנימה, כאשר המוקדים העיקריים להזרמת הון זה הם מדד הנאסדק הטכנולוגי ומדד הניקיי היפני שרשם לאחרונה עלייה של +0.59%.
התמונה העולה ממודל המעקב של בנק אוף אמריקה עבור מדד הנאסדק מאה מציגה מצב מורכב אך חיובי ברובו. הבנק מפרק את מגמת השוק לשלושה טווחי זמן שונים כדי לקבל תמונה מדויקת של כיוון ההון. בטווח הקצר, המודל מזהה מגמה שלילית קלה עם קריאה של -7%. אולם, התמונה משתנה לחלוטין כאשר בוחנים את טווחי הזמן הארוכים יותר, אשר נוטים לנהל סכומי כסף גדולים בהרבה. בטווח הבינוני, המודל מצביע על חוזק מגמה חיובי של 63%, ואילו בטווח הארוך, המערכת מזהה מגמה חיובית מוחלטת עם קריאה מקסימלית של 100%. שילוב זה של נתונים מרמז כי למרות שחיקה קלה במומנטום המיידי, כפי שמשתקף גם בירידה היומית המינורית של -0.13% במדד, הכיוון הכללי של הכסף הגדול נותר מובהק כלפי מעלה.
נקודת הזמן שבה פורסם המחקר מצאה את מדד הנאסדק מאה סביב רמת המחיר של 30,140 נקודות. הבנק הצליח למפות את נקודות התורפה של המודלים האלגוריתמיים והעריך כי הרמה שבה יתחיל תהליך של פירוק פוזיציות קנייה המוני עומדת על 28,090 נקודות. המשמעות של נתון זה היא שישנה כרית ביטחון משמעותית המאפשרת לשוק לספוג ירידות שערים מבלי לעורר פאניקה אלגוריתמית. הדו"ח מציין כי נדרשות ירידות שערים חדות של למעלה מ-4% במדדים המובילים כדי לייצר טריגרים טכניים שיובילו למכירות משמעותיות מצד קרנות המגמה. כל עוד השוק נשאר מעל לטריגרים הללו, האלגוריתמים צפויים לשמור על הפוזיציות שלהם ואף להגדיל אותן בתרחישים מסוימים.
כדי לספק פרספקטיבה מעמיקה יותר על אותם טריגרים טכניים שעלולים לשנות את כיוון השוק, ראוי להסביר את המכניקה שמאחורי הירידה שעליה מצביע הדו"ח. כאשר שוק המניות, או במקרה זה מדד הנאסדק, מתחיל לאבד גובה, המערכות הממוחשבות עוקבות אחר סטיית התקן של המחיר ביחס לממוצעים הנעים של התקופה האחרונה. ירידה מתונה נחשבת לרעש סטטיסטי נורמלי שאינו דורש תגובה. אולם, כאשר הירידה חוצה רף משמעותי, היא משנה את המדדים המתמטיים במודל מסטטוס חיובי לסטטוס שלילי. אותה ירידה משמעותית מייצרת פקודות אוטומטיות לחיסול פוזיציות הקנייה, מתוך מטרה להגן על ההון שכבר נצבר ולעצור הפסדים עתידיים. הלחץ המיידי שנוצר בעקבות אסופת פקודות המכירה הללו הוא שגורם לעיתים לירידות קטנות להתפתח למפולות של ממש בתוך ימי מסחר בודדים.
המודל של בנק אוף אמריקה לא מסתפק רק במיפוי המצב הקיים, אלא גם מבצע סימולציות של תרחישי מחיר עתידיים כדי לחזות את התנהגות הקרנות. על פי הסימולציות, חוזק המגמה לטווח הבינוני צפוי להשתפר תחת נתיבי מחיר ממוצעים או שוריים בחמשת ימי המסחר הקרובים. תרחישים אלו חושפים את חוסר הסימטריה הקיצוני שנוצר בשוק בעקבות העלייה ההיסטורית בחשיפה למניות. הבנק מעריך כי אם שוקי המניות בעולם ירשמו עליות בשבוע הקרוב, אסטרטגיות מסחר שיטתיות עשויות להזרים ביקושים של כאחד עשר מיליארד דולר. זהו סכום מכובד, אך הוא מחוויר לעומת התרחישים האחרים.
הנתון המפתיע ביותר בדו"ח הוא דווקא תרחיש שבו השווקים נותרים שטוחים ללא תנועה משמעותית כלפי מעלה או מטה. במצב של דשדוש, המודלים מעריכים כי קרנות המגמה יקנו מניות בהיקף כמעט כפול של כתשעה עשר מיליארד דולר. הסיבה הפיננסית לתופעה זו נעוצה במנגנון ניהול הסיכונים של קרנות אלו. מערכות רבות מנהלות את גודל הפוזיציה שלהן ביחס הפוך לתנודתיות השוק. ככל שהשוק רגוע יותר ונע בטווח צר, התנודתיות הסטטיסטית יורדת. ירידה זו בסטיית התקן מתורגמת באלגוריתם כהפחתה ברמת הסיכון הכללית, מה שמאפשר, ולעיתים אף מחייב, את הקרן להגדיל את המינוף ולרכוש עוד מניות כדי לעמוד ביעדי הסיכון המוגדרים שלה. תופעה זו הופכת שווקים יציבים ומשעממים לקרקע פורייה לעליות שערים עתידיות המונעות מביקושים אלגוריתמיים אלו.
מנגד, הסיכון האמיתי והמשמעותי ביותר שמרחף מעל השוק טמון בתרחיש של ירידות שערים חדות. בעקבות ההגדלה המסיבית של פוזיציות הקנייה בתקופה האחרונה, ההיערכות המערכתית הפכה למאוד מוטה לכיוון סיכוני מטה. אם השוק ייקלע לסחרור שלילי ויחצה את רמות התמיכה שהוזכרו קודם לכן, המודלים של בנק אוף אמריקה מתריעים כי עשוי להיווצר גל מכירות אדיר בהיקף של כשישה ותשעים מיליארד דולר. זהו סכום עצום שעלול להציף את השוק בהיצעים בזמן קצר מאוד, מכיוון שכל המודלים מתוכנתים להגיב לאותם טריגרים ולמכור במקביל. הפער האדיר בין פוטנציאל הקנייה המקסימלי של תשעה עשר מיליארד דולר לבין פוטנציאל המכירה של תשעים ושישה מיליארד דולר ממחיש היטב את העובדה שהאלגוריתמים מועמסים בסחורה עד קצה גבול היכולת, וכי כוח הקנייה העתידי שלהם מוגבל לעומת כוח המכירה ההרסני שעלול להשתחרר במקרה של הרעה במצב.
הבנת המכניקה של קרנות המגמה חיונית לכל משקיע המעוניין לנווט בשוקי ההון המודרניים. בעבר, משברים או עליות יוחסו בעיקר לשינויים ריאליים בכלכלה, לנתוני תעסוקה, או לדו"חות רווח של תאגידים ענקיים. כיום, חובה לקחת בחשבון את המרכיב הטכני והמבני של השוק. קרנות המגמה אינן מתעניינות בנתוני מאקרו כלכלה אלא אם אלו משפיעים על גרף המחיר. העיוורון הזה לנתונים פונדמנטליים מייצר לעיתים עיוותים בשוק, כאשר נכסים ממשיכים לעלות הרבה מעבר לשוויים הכלכלי האמיתי רק משום שהמגמה חיובית, או צוללים מטה למחירי רצפה רק בגלל פקודות עצירת הפסד אוטומטיות. העובדה שמוסדות פיננסיים כמו בנק אוף אמריקה מקצים משאבים רבים למיפוי הפעילות הזו מעידה על משקלה העצום בעיצוב המציאות הפיננסית העולמית.
מעורבותן של אסטרטגיות עקיבת המגמה במדדים ספציפיים כמו הנאסדק והניקיי אינה מקרית כלל. מדד הנאסדק, המאופיין בריכוז גבוה של חברות טכנולוגיה ענקיות הנהנות מצמיחה מואצת, נוטה לייצר מגמות ארוכות וברורות, בדיוק מסוג הסביבה שאלגוריתמים אלו תוכננו לנצל. בצדו השני של העולם, מדד הניקיי היפני עבר בשנים האחרונות רפורמות מבניות עמוקות ומשך תשומת לב גלובלית מחודשת, מה שייצר תנועות הון עקביות פנימה. קרנות המגמה מזהות את זרימות ההון הללו, מנתחות את התנודתיות והמומנטום, ובוחרות להתרכז בשווקים אלו בדיוק בגלל הנזילות הגבוהה שלהם והנטייה שלהם לייצר תנועות כיווניות חזקות שניתן להפיק מהן רווחים לאורך זמן.
ההשפעה של טריגרים אלגוריתמיים אלו מחלחלת עד למשקיע הקטן, אשר רואה מול עיניו שוק שזז לעיתים ללא סיבה נראית לעין. חשוב להבין שכאשר מדד יורד בפתאומיות בשיעור חד ביום אחד ללא כל חדשה כלכלית משמעותית, ייתכן מאוד שמדובר בתגובת שרשרת אלגוריתמית ולא בשינוי אמיתי בערך הכלכלי של החברות המרכיבות אותו. באותה מידה, דשדוש ארוך עשוי להתפרץ כלפי מעלה לא בגלל פריצת דרך טכנולוגית, אלא בגלל שקט תעשייתי שאפשר למערכות המסחר להגדיל מינופים באופן עקבי ושיטתי.
בחינה נוספת של תופעת קרנות המגמה חושפת את ההתמודדות המורכבת של מנהלי השקעות אקטיביים בעידן האלגוריתמי. מנהל קרן נאמנות קלאסי, המקבל החלטות על סמך ניתוח כלכלי מעמיק ושיחות עם הנהלות של חברות, מוצא את עצמו לא פעם מתוסכל מול שוק שמתנהג בניגוד מוחלט לכל היגיון פונדמנטלי. היתרון הגדול של המערכות השיטתיות טמון בחוסר הרגש שלהן. הן אינן חוות פחד כאשר השוק קורס, והן אינן מרגישות אופוריה כאשר השוק מזנק. יש להן סט כללים נוקשה והן פועלות לפיו בקור רוח מוחלט. יכולת זו לנטרל את ההטיות הפסיכולוגיות האנושיות מתגלה לעיתים קרובות כיתרון תחרותי עצום, במיוחד בתקופות של לחץ קיצוני שבהן משקיעים בשר ודם נוטים לעשות טעויות חמורות הנובעות מרגש.
הסיטואציה המתוארת, בה השוק מתקרב לנקודת רוויה של כוח קנייה אלגוריתמי, מחייבת משנה זהירות. המודל שזיהה כי פוטנציאל המכירה במידה ויהיה שינוי מגמה עומד על תשעים ושישה מיליארד דולר, מתאר מצב של קפיץ מתוח. כאשר מערכות מסחר שיטתיות מגיעות לחשיפה מקסימלית של 100% במגמה ארוכת הטווח, האוויר בפסגה הופך לדליל. כל זעזוע חיצוני עלול להיות הגפרור שיצית את אותו גל מכירות אלגוריתמי מהיר, ולהוביל לירידות שמשקיעים מסורתיים יתקשו להגיב אליהן בזמן אמת. המעקב הצמוד של הבנקים הגדולים אחר התנהגות קרנות המגמה מדגיש את העובדה שהשוק אינו רק זירת מפגש בין קונים ומוכרים של מניות, אלא גם שדה קרב מורכב של מודלים מתמטיים. הבנת מבנה השוק וזיהוי רמות המחיר שבהן אלגוריתמים עשויים לשנות כיוון הפכו לכלי עבודה בסיסי עבור כל גוף מוסדי, ומספקים הצצה נדירה לחדר המכונות של וול סטריט בעידן הדיגיטלי החדש.
