חברת בול מסחר והשקעות, המצויה בהליכי הסדר חוב, דיווחה על כינוס אסיפת מחזיקי אגרות החוב (סדרה ב') לדון במספר הצעות לרכישת השלד הבורסאי של החברה. מדובר בהצעות שהוגשו על ידי גורמים שונים, ביניהם מר ויקטור תשובה, גב' גלי ליברמן, מ.ר.מ אחזקות, קבוצת יזמים בראשות יוסי קצנלבוגן ועו"ד יעקב לוי, מר יעקב זרחיה (אקספרטו איי.אף.אס. פתרונות פיננסים), ומר עודד איתן. ההצעות מציעות מתווים שונים להסדר החוב, הכוללים רכישת השליטה (לרוב 99.9% מהמניות לאחר דילול), הזרמות הון קופת ההסדר, והסדרת חובותיה של החברה כלפי הנושים, מהלך שעשוי להשפיע דרמטית על שווי המניה ועל עתיד החברה כעסק חי.
מבחינת הנתונים היבשים, ההצעות נבדלות משמעותית בהיקפן ובמבנה התמורה. כך למשל, הצעתו של ויקטור תשובה מציעה תמורה של 3 מיליון ש"ח לקופת ההסדר תמורת 99.9% מהמניות, תוך ביצוע איחוד הון ביחס של 10,000 ל-1 ומחיקת אגרות החוב מהרישום. בדומה, הצעתה של גלי ליברמן עומדת על 2 מיליון ש"ח במזומן, תוך העברת 25% מהמניות המוקצות לנאמן אגרות החוב. מ.ר.מ אחזקות מציעה 1.5 מיליון ש"ח לקופת התוכנית תמורת השליטה, עם איחוד הון של 42,000 ל-1, וכוללת חסימה על מניות בעלי העניין. הצעתו של יעקב זרחיה (אקספרטו) עומדת על 3.5 מיליון ש"ח, ואילו הצעתו של עודד איתן מדברת על תמורה של 3 מיליון ש"ח לפי מחיר מניה של 30.2 אגורות, המשקף שווי חברה דומה במועד ההתקשרות, בשילוב פעילות בתחום האשראי החוץ-בנקאי עם קנדה ישראל וישראכרט.
ההצעה המורכבת ביותר מבחינה פיננסית הוגשה על ידי קבוצת יוסי קצנלבוגן ועו"ד יעקב לוי, המציעה חבילת תמורה כוללת שעשויה להגיע עד ל-40 מיליון ש"ח. מתווה זה כולל תשלום מזומן מיידי של עד 10 מיליון ש"ח, הקצאת 15% מהון החברה למחזיקי האג"ח (בעוד הרוכשים יחזיקו ב-80%), ומנגנון השתתפות בגביית תיק האשראי הקיים של החברה, המוערך בכ-129 מיליון ש"ח ברוטו. מנגנון הגבייה המדורג מקנה למחזיקים 15% מהגבייה עד 50 מיליון ש"ח, ושיעורים עולים עד לתקרה של 30 מיליון ש"ח. הצעה זו מנסה לייצר אלטרנטיבה עדיפה על פני חלופת הפירוק, המאופיינת בחוסר ודאות והוצאות גבוהות, על ידי שילוב של ודאות בטווח הקצר ופוטנציאל אפסייד עתידי.
השלכות ההצעות על מניית בול מסחר הן קריטיות, שכן כל המתווים מבוססים על דילול עמוק של בעלי המניות הנוכחיים (לרוב עד כדי 0.1% או 5% מההון) ואיחוד הון משמעותי, מה שמותיר בידיהם שווי זניח יחסית. עבור מחזיקי האג"ח, ההכרעה בין ההצעות תקבע את שיעור ההחזר (Recovery Rate) על חובם. בחירה בהצעה מבוססת מזומן בלבד תספק ודאות מיידית אך תמורה נמוכה יחסית (1.5-3.5 מיליון ש"ח), בעוד שבחירה במתווה משולב כמו זה של קצנלבוגן עשויה להניב החזר גבוה בהרבה התלוי בהצלחת הליכי הגבייה בעתיד. אישור כל אחת מההצעות כפוף לאישור בית המשפט, אסיפות הנושים והבורסה, והצלחת המהלך תקבע האם החברה תשמור על מעמדה כחברה ציבורית או תלך לפירוק.
מבחינת הנתונים היבשים, ההצעות נבדלות משמעותית בהיקפן ובמבנה התמורה. כך למשל, הצעתו של ויקטור תשובה מציעה תמורה של 3 מיליון ש"ח לקופת ההסדר תמורת 99.9% מהמניות, תוך ביצוע איחוד הון ביחס של 10,000 ל-1 ומחיקת אגרות החוב מהרישום. בדומה, הצעתה של גלי ליברמן עומדת על 2 מיליון ש"ח במזומן, תוך העברת 25% מהמניות המוקצות לנאמן אגרות החוב. מ.ר.מ אחזקות מציעה 1.5 מיליון ש"ח לקופת התוכנית תמורת השליטה, עם איחוד הון של 42,000 ל-1, וכוללת חסימה על מניות בעלי העניין. הצעתו של יעקב זרחיה (אקספרטו) עומדת על 3.5 מיליון ש"ח, ואילו הצעתו של עודד איתן מדברת על תמורה של 3 מיליון ש"ח לפי מחיר מניה של 30.2 אגורות, המשקף שווי חברה דומה במועד ההתקשרות, בשילוב פעילות בתחום האשראי החוץ-בנקאי עם קנדה ישראל וישראכרט.
ההצעה המורכבת ביותר מבחינה פיננסית הוגשה על ידי קבוצת יוסי קצנלבוגן ועו"ד יעקב לוי, המציעה חבילת תמורה כוללת שעשויה להגיע עד ל-40 מיליון ש"ח. מתווה זה כולל תשלום מזומן מיידי של עד 10 מיליון ש"ח, הקצאת 15% מהון החברה למחזיקי האג"ח (בעוד הרוכשים יחזיקו ב-80%), ומנגנון השתתפות בגביית תיק האשראי הקיים של החברה, המוערך בכ-129 מיליון ש"ח ברוטו. מנגנון הגבייה המדורג מקנה למחזיקים 15% מהגבייה עד 50 מיליון ש"ח, ושיעורים עולים עד לתקרה של 30 מיליון ש"ח. הצעה זו מנסה לייצר אלטרנטיבה עדיפה על פני חלופת הפירוק, המאופיינת בחוסר ודאות והוצאות גבוהות, על ידי שילוב של ודאות בטווח הקצר ופוטנציאל אפסייד עתידי.
השלכות ההצעות על מניית בול מסחר הן קריטיות, שכן כל המתווים מבוססים על דילול עמוק של בעלי המניות הנוכחיים (לרוב עד כדי 0.1% או 5% מההון) ואיחוד הון משמעותי, מה שמותיר בידיהם שווי זניח יחסית. עבור מחזיקי האג"ח, ההכרעה בין ההצעות תקבע את שיעור ההחזר (Recovery Rate) על חובם. בחירה בהצעה מבוססת מזומן בלבד תספק ודאות מיידית אך תמורה נמוכה יחסית (1.5-3.5 מיליון ש"ח), בעוד שבחירה במתווה משולב כמו זה של קצנלבוגן עשויה להניב החזר גבוה בהרבה התלוי בהצלחת הליכי הגבייה בעתיד. אישור כל אחת מההצעות כפוף לאישור בית המשפט, אסיפות הנושים והבורסה, והצלחת המהלך תקבע האם החברה תשמור על מעמדה כחברה ציבורית או תלך לפירוק.
