התפתחות המחשוב הקוונטי מציבה איום חסר תקדים על אבטחת רשת הביטקוין, בעיקר בשל היכולת העתידית של מחשבים אלו לפצח חתימות דיגיטליות ולזייף הרשאות ביצוע עסקאות. מול הסכנה הזו הציג פרויקט Eleven פיתוח חדשני המבוסס על מערכת הוכחה באפס ידיעה. הכלי החדש נועד לאפשר למשתתפי הרשת להוכיח בעלות מלאה על הארנקים שלהם, מבלי להסתמך על החתימה הקלאסית ומבלי לחשוף את המפתחות הפרטיים עצמם. במקום השימוש בחתימה המקובלת, בעל הארנק יוכיח כי הוא מחזיק במידע המקורי שממנו נגזרו כתובות הארנק, ובכך יבטיח את שימור נכסיו גם בסביבה טכנולוגית עוינת.
פתרון טכנולוגי זה מיועד להשתלב במסגרת הצעת שיפור לרשת הביטקוין, הידועה כ BIP-361. לפי קווי היסוד של הצעה זו, כתובות שיוגדרו כחשופות למתקפה קוונטית ושאנשיהן לא יספיקו להעביר את המטבעות לכתובות מוגנות בזמן, יוקפאו כדי למנוע גניבה. הערכות בתחום מראות כי יותר מ 34% מהיצע הביטקוין הכולל עלול להיחשב כפגיע למתקפות מסוג זה, נתון המדגיש את הדחיפות במציאת פתרונות ישימים. מבחינת ביצועים, הניסויים הראשוניים מציגים יעילות מרשימה. בדיקה שנערכה על מחשב נייד סטנדרטי מסוג MacBook Air הראתה כי יצירת ההוכחה נמשכת 243 אלפיות השנייה בלבד, ואילו תהליך האימות דורש כ 40 אלפיות השנייה. המערכת אינה מצריכה כרטיס גרפי יעודי ודורשת זיכרון עבודה של כ 2 גיגה-בייט בלבד.
למרות הבשורה הטכנולוגית, למערכת יש מגבלה מרכזית המשפיעה על חלק משמעותי מההיסטוריה של המטבע. הכלי אינו מסוגל לסייע בשחזור של כ 1.1 מיליון מטבעות ביטקוין המיוחסים למייסד האנונימי סאטושי נקמוטו, וכמו כן אינו רלוונטי עבור ארנקים ישנים רבים שנוצרו לפני שנת 2012. ארנקים אלו נפתחו בטרם הוכנסו לשימוש תקנים מודרניים של ביטויי שחזור ומסלולי גזירת מפתחות, ולפיכך חסר בהם המידע הראשוני והמבנה המתמטי שעליו נשענת הוכחת הבעלות החדשה.
נכון להיום, המערכת מוגדרת כגרסת אב-טיפוס בלבד. היא טרם עברה ביקורות אבטחה מקיפות של גורמים חיצוניים, אינה פועלת עדיין על גבי רשת הביטקוין החיה, ואינה מאפשרת שחזור בפועל של מטבעות בשלב זה. עם זאת, עצם פיתוחה מסמן צעד משמעותי בהערכות של קהילת הקריפטו להתמודדות עם תרחישים עתידיים בעידן הקוונטי.
