שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בסערה, כאשר המתיחות הביטחונית הגוברת במזרח התיכון נותנת את אותותיה ומחזקת את הדולר הן בשוק המקומי והן בזירה העולמית. המטבע האמריקאי רשם עלייה של 0.5% מול המטבע המקומי ונסחר מעל לרמה של 3.02 שקלים, בעוד שהאירו התחזק בשיעור דומה לסביבת 3.45 שקלים. ההתעוררות הגיאופוליטית הזו מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור השווקים, ממש ערב פרסום נתוני אינפלציה קריטיים של חודש יוני, מחר בארצות הברית וביום רביעי בישראל, נתונים שיכריעו במידה רבה את המשך מסלול הריביות של הבנקים המרכזיים.

הטריגר המרכזי לתנועות החדות הללו הוא ההסלמה הישירה במימי המפרץ, לאחר שפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) הודיע על גל תקיפות נוסף נגד מטרות ברחבי איראן. הפעולה הצבאית הגיעה בתגובה לשיגורי טילים איראניים לעבר אוניות מסחר שחצו את מצר הורמוז, מהלך שאיים באופן ישיר על חופש השיט הבינלאומי באזור. ההידרדרות הביטחונית הזו הקפיצה מיידית את מחירי הנפט והדליקה נורות אזהרה אצל המשקיעים ברחבי העולם, מה שבא לידי ביטוי בעלייה של 0.2% במדד הדולר אינדקס מול סל המטבעות המובילים לרמה של 101.1 נקודות, בעוד שהאירו והפאונד נחלשים ב-0.2% מול המטבע האמריקאי. אנליסטים בשווקים מציינים כי מחיר הנפט הגולמי הוא הגורם המניע המרכזי כעת, והעלייה במחירי האנרגיה מציפה מחדש את החשש הכללי שאם מגמה זו תימשך, השווקים יתחילו לתמחר הקדמה של העלאות הריבית.

בזירה המקופית, הציפיות למדד המחירים לצרכן של חודש יוני בישראל דווקא מתונות יחסית, והוא צפוי לרדת ב-0.1% או להישאר ללא שינוי מהותי. המדד צפוי להיות מושפע בעיקר מירידות ענתיוות בסעיפי הפירות והירקות, ההלבשה וההנעלה, לצד ירידה זמנית במחירי הדלקים, ומנגד עלייה מתונה במחירי הדיור. סעיף הטיסות, לעומת זאת, רושם עלייה מתונה במונחים דולריים ועשוי להפתיע כלפי מעלה בשל עודף הביקוש לטיסות. מגמת ההתרככות הכללית ניכרת היטב גם בציפיות האינפלציה שנה קדימה, שירדו לרמה של 2.05% בחודש יוני לעומת 2.15% בחודש מאי, ופער עצום לעומת רמה של 2.7% שנרשמה לפני שנה.

למרות הנתונים המקומיים הרגועים בטווח הקצר, מומחים פיננסיים מדגישים כי ללא מגמת הייסוף החזקה שהציג השקל בתקופה האחרונה, המשק הישראלי היה נמצא בסביבת אינפלציה קרובה בהרבה לגבול העליון של יעד בנק ישראל, מה שהיה מוריד לחלוטין מהפרק כל אפשרות להפחתת ריבית. אמנם בנק ישראל הפגין לאחרונה מורת רוח מקצב התחזקות השקל, ואף ביצע רכישות מט"ח יזומות ומשמעותיות בחודשים מאי ויוני כדי לבלום את המגמה, אך כעת נראה כי פוטנציאל ההתחזקות העתידי של המטבע המקומי נתקל במחסום פוליטי וביטחוני קשיח. בעוד שהשפעת שער החליפין על מדדי המחירים נחשבת לזמנית, גורמי הסיכון המרכזיים האחרים, ובעיקר קצב עליית השכר במשק, מהווים איום מתמשך, וההערכה היא כי הסביבה הגלובלית עשויה לייצב את הריבית ברמה הגבוהה מ-3.0% לאורך זמן.

הסנטימנט החיובי שעד כה תמך בשקל נחלש משמעותית בשבועות האחרונים, וזה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת בכך שהשקל פוחת בכ-1% מול הדולר בחודש האחרון, וזאת למרות שמדד ה-S&P 500 הציג עלייה מרשימה של כ-4% באותה תקופה. פער זה מוכיח כי בתקופה הקרובה שער החליפין בישראל יושפע בצורה עמוקה מההתפתחויות הביטחוניות והפוליטיות המקומיות, הרבה יותר מאשר מהמגמות החיוביות בוול סטריט, מה שיותיר את פוטנציאל ההתחזקות של השקל מוגבל לפחות עד למערכת הבחירות. בעוד שבנק ישראל בחר לאחרונה להוריד את הריבית מרמה של 3.75% ל-3.50%, והשווקים גילמו בעבר תרחיש אופטימי של ירידת הריבית אל מתחת ל-3% בעוד שנה, כעת נראה כי רף זה פחות סביר, והציפיות מתכנסות ליציבות סביב רמת ה-3%.

במקביל למתרחש בישראל, העיניים נשואות בדריכות רבה גם לפרסום מדד המחירים לצרכן בארצות הברית. אם נתוני האינפלציה שיפורסמו השבוע יצביעו על המשך האצה, ובפרט במדד הליבה הרגיש, הסבירות שהפדרל ריזרב יבצע העלאת ריבית מוקדמת כבר בסוף החודש הנוכחי תעלה באופן משמעותי. יחד עם זאת, מהתבטאויותיו האחרונות של הנגיד ומתוך הדוח החצי-שנתי הרשמי על המדיניות המוניטרית, עולה כי בשלב זה הפד מעדיף לשמור על עמדת המתנה זהירה, במטרה לבחון לעומק האם מדובר בהתפתחות תנודתית וזמנית בלבד או בשינוי מגמה שידרוש תגובה אגרסיבית יותר בהמשך.