המציאות הכלכלית הנוכחית מציבה בפני סוחרים ומשקיעים דילמה מורכבת, שבה מה שטוב לדולר האמריקאי לא בהכרח מטיב עם שוק איגרות החוב בארצות הברית. למרות שהמטבע האמריקאי זוכה לתמיכה רחבה בזכות כלכלה מקומית איתנה והתחדשות המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, אותם משתנים בדיוק מפעילים לחץ כבד על איגרות החוב הממשלתיות. תשואות האג"ח נותרו ברמות גבוהות עקב החשש כי צמיחה חזקה ועלייה במחירי הנפט ילבו את האינפלציה הדביקה ממילא, מה שעלול לאלץ את הפדרל ריזרב להמשיך ולהעלות את הריבית. תחזית זו משתקפת בצורה הברורה ביותר בעלייה החדה של התשואות הריאליות בארצות הברית, אשר מנטרלות את השפעת האינפלציה על התשואה. התשואה על איגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים, המותאמות לאינפלציה, טיפסה לאחרונה מעל ל-2.3%, הרמה הגבוהה ביותר מזה למעלה משנה, כאשר המשקיעים מתמחרים הידוק מוניטרי משמעותי יותר מצד הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.
בכירים בתעשיית ההשקעות מסבירים כי הסיבה לרמות הנוכחיות של התשואות הריאליות היא פשוטה ונובעת מכך שהפדרל ריזרב אימץ גישה ניצית יותר, הנתונים הכלכליים מפגינים עמידות מרשימה והאינפלציה מסרבת לרדת לרמות היעד. עבור המשקיעים, מצב זה יוצר חידה לא פשוטה. מצד אחד, העלייה בתשואות הריאליות בהשוואה לשווקים מרכזיים אחרים הופכת נכסים הנקובים בדולר לאטרקטיביים מאוד עבור משקיעים גלובליים. מצד שני, השקעה באיגרות חוב אמריקאיות הרגישות לאינפלציה מותירה את המשקיעים חשופים להפסדי הון מהותיים. עם זאת, ישנם גופים פיננסיים שמוצאים דרכים יצירתיות לנווט במציאות המורכבת הזו.
מנהלי השקעות בוחרים לא פעם לאמץ פוזיציות לונג על הדולר, אך שומרים על גישה זהירה יותר כלפי איגרות חוב אמריקאיות לטווח ארוך, שכן אלו צפויות לספוג את הפגיעה הקשה ביותר אם הכלכלה האמריקאית תמשיך להציג ביצועים טובים משאר העולם ולתדלק את האינפלציה. אסטרטגיה מקובלת כיום למימון החשיפה לדולר היא מכירה של מטבעות כמו האירו והין היפני, המציעים תשואות כוללות פחות אטרקטיביות. ההערכה הרווחת בקרב סוחרים היא שהדולר נהנה כעת מהטוב שבכל העולמות, שכן הוא מציע גם תשואה גבוהה וגם נשען על צמיחה כלכלית עודפת. בהתאם לכך, משקיעים רבים מהמרים שאיגרות חוב לטווח ארוך בבריטניה ובאירופה יציגו ביצועים טובים יותר ממקבילותיהן בארצות הברית.
היסטורית, הדולר האמריקאי עוקב מקרוב אחר התשואות הריאליות בארצות הברית. למרות שהקשר הזה נסדק מעט בשנה שעברה על רקע מלחמת הסחר, הוא חזר לאחרונה לקדמת הבמה ומציב שוב את תחזית הריבית של הפד במרכז המסלול של המטבע. מדד הדולר שומר על יציבות לא הרחק משיאי השנה שלו, במקביל להתעוררות ספקות חדשים לגבי סיכויי ההרגעה בין ארצות הברית לאיראן. התשואה על איגרות חוב לשנתיים, הרגישות במיוחד למדיניות המוניטרית, רשמה גם היא עלייה והתקרבה לשיא השנתי שלה כשהגיעה ל-4.21%. ברקע לדברים, ארצות הברית ואיראן החליפו לאחרונה מהלומות, והצהרות סותרות נשמעו מצידן לגבי פתיחותו של מצר הורמוז לתנועת ספינות. מנהלי תיקים בגופים מוסדיים טוענים כי העוצמה האחרונה של הדולר מוצדקת לחלוטין לנוכח תמחור השוק, ולכן רבים מהם שומרים על משקל חסר באיגרות חוב ממשלתיות בגלל הכלכלה האמריקאית החזקה.
נתוני הוועדה למסחר בחוזים עתידיים מצביעים על כך שהסוחרים הספקולטיביים מחזיקים כעת בעמדה השורית ביותר כלפי הדולר מאז שנת 2015, עם פוזיציות לונג בשווי של למעלה מ-40 מיליארד דולר. בימים הקרובים, תשומת הלב של הסוחרים תופנה לנתוני מפתח בנוגע למדדי המחירים לצרכן וליצרן בארצות הברית. אלו יהיו נתוני האינפלציה האחרונים שיפורסמו לפני שפקידי הפדרל ריזרב, בראשות היושב ראש החדש קווין וורש, יתכנסו בהמשך החודש. נתונים אלו יספקו רמזים חיוניים עבור משקיעים המנסים להעריך את מסלול הריבית העתידי. השוק יתמקד גם בעדותו הראשונה של וורש כיושב ראש הפד בפני הקונגרס, אשר צפויה למשוך עניין רב.
נכון לעכשיו, סוחרי הנגזרים מתמחרים הידוק מוניטרי משמעותי של כמעט 40 נקודות בסיס עד לחודש דצמבר, עלייה חדה לעומת תמחור של כ-15 נקודות בסיס בלבד בתחילת יוני. למרות ההערכות כי נתוני האינפלציה הכללית ואינפלציית הליבה צפויים להראות התקררות קלה בהשוואה לחודשים הקודמים, הם עדיין צפויים להישאר הרבה מעל יעד ה-2% שהגדיר הבנק המרכזי. מנגד, לא כל בתי ההשקעות משוכנעים שהפד אכן יידרש להעלות את הריבית לפני סוף השנה. חלק מהמומחים מצביעים על כך ששוק העבודה אינו מפגין את אותה מוצקות שהציג רק לפני חצי שנה. לטענתם, למרות שהצמיחה הייתה חזקה, שוק העבודה מספר סיפור מורכב יותר, ולכן ייתכן שהדרך הקלה ביותר עבור קובעי המדיניות תהיה דווקא להותיר את הריבית על כנה. בנוסף, קיים סיכון ממשי שעליית התשואות הריאליות והתחזקות הדולר כבר גורמות בפועל להידוק התנאים הפיננסיים, מה שמעלה את עלויות האשראי מבלי שהבנק המרכזי יצטרך לבצע פעולה אקטיבית נוספת. למרות הדעות החלוקות, גופים פיננסיים מרכזיים דבקים בתחזיתם כי הגישה הניצית של הפדרל ריזרב והתשואות הריאליות הגבוהות ימשיכו לספק רוח גבית לדולר האמריקאי גם בחודשים הבאים.
