ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מצאו את עצמן לאחרונה במוקד של סערה גיאו-פוליטית וטכנולוגית, לאחר שהתברר כי הן מספקות שירותי בינה מלאכותית מתקדמים לחברות הקשורות בעקיפין לממשל הסיני. חברות כמו גוגל מבית אלפאבית ו-OpenAI אישרו כי העניקו גישה למודלים שלהן לחברות בת של ענקיות סיניות, בהן עליבאבא, באידו וטנסנט, הפועלות מסינגפור. מדובר בגילוי שמעורר דאגה בוושינגטון, שכן חברות האם של אותן חברות בת מופיעות ברשימת 1260H של הפנטגון. רשימה שחורה זו מאגדת בתוכה גופים ותאגידים שלפי החשד של הממשל האמריקאי מנהלים קשרים ענפים עם צבא סין. למרות המתיחות הביטחונית והחשיפה, מניותיהן של החברות המעורבות, הן בארצות הברית והן אלו של עליבאבא הנסחרות בוול סטריט, כמעט ולא רשמו שינויים משמעותיים במסחר המוקדם.
הסיבה לכך שפעילות זו נמשכת באין מפריע מבחינה משפטית טמונה בפרצה חוקית הקיימת כיום בתקנות האמריקאיות. על פי הדיווחים, המכירות והגישה למודלים נותרות חוקיות לחלוטין מכיוון שההגבלות הנוכחיות של ארצות הברית אינן אוסרות באופן גורף על חברות שמרכזן בסין לגשת למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, כל עוד הגישה עצמה מתבצעת מחוץ לגבולות סין היבשתית. המציאות הזו עוררה מחדש את הקריאות בוושינגטון להחמרת הפיקוח והסגירת הפרצות. מחוקקים וגורמי ביטחון דורשים כעת להטיל בקרות ייצוא מחמירות על תוכנות בינה מלאכותית בחזית הטכנולוגיה, ממש בדומה למגבלות הקשוחות שכבר הוטלו על ייצוא של מוליכים למחצה מתקדמים ושבבים לסין בשנים האחרונות.
עם זאת, החברות האמריקאיות אינן עומדות מנגד לחלוטין ומתחילות לנקוט צעדים עצמאיים כדי להגן על הקניין הרוחני שלהן ולמנוע זליגת ידע. בחודש שעבר, OpenAI השעתה את הגישה לממשק התכנות שלה עבור משתמשים המזוהים עם עליבאבא. הצעד ננקט לאחר שהחברה זיהתה חששות הקשורים לתהליך המכונה זיקוק. בתהליך זה, מפתחים משתמשים בפלטים ובתוצרים של מודלים מתקדמים ומובילים של בינה מלאכותית כדי לאמן ולשפר מערכות מתחרות משלהם. OpenAI לא הסתפקה רק בחסימה אלא אף דיווחה על הפעילות החשודה לממשל האמריקאי. החברה הבהירה כי בעוד שהיא חוסמת לחלוטין גישה ישירה למודלים שלה מתוך סין, היא עדיין מאפשרת לחברות מסוימות בבעלות סינית להשתמש בשירותיה, אך ורק בתנאי שהן פועלות בתחומי שיפוט שבהם ניתן לאכוף אמצעי הגנה ובקרה נאותים.
במקביל, גוגל הציגה תמונת מצב מורכבת לא פחות. ענקית החיפוש ציינה כי שירותי הבינה המלאכותית שלה זמינים בשווקים כמו סינגפור והונג קונג, בכפוף לעמידה במדיניות השימוש של החברה. יחד עם זאת, גוגל הודתה בכנות כי הגבלות גיאוגרפיות לבדן אינן מספיקות כדי למנוע ממשתמשים מתוחכמים לעקוף את הבקרות ולהשיג גישה לטכנולוגיות הרגישות. לעומת שתי הענקיות הללו, חברת אנתרופיק (Anthropic) מתבלטת בגישתה הנוקשה והבלתי מתפשרת. החברה אימצה מדיניות מחמירה במיוחד האוסרת לחלוטין על חברות סיניות, כמו גם על ישויות זרות הנמצאות בבעלותן, לגשת למודלים המתקדמים שלה. אנתרופיק אף הגדילה לעשות והיא קוראת בגלוי להטלת בקרות ייצוא אמריקאיות רחבות ומקיפות יותר, מתוך מטרה ברורה למנוע מהטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת להפוך לדלק המניע את פיתוח הבינה המלאכותית בסין. המצב הנוכחי מדגיש את הקושי העצום של רגולטורים וחברות טכנולוגיה לאזן בין הרצון להוביל שוק גלובלי חופשי לבין הצורך הלאומי לשמור על יתרון ביטחוני וטכנולוגי במאבק הבין-מעצמתי.
