שוק המטבעות המקומי חווה טלטלה ביום המסחר האחרון של השבוע, כאשר השקל רושם פיחות משמעותי ומאבד גובה במהירות מול המטבעות המרכזיים. הדולר האמריקאי מטפס ב-0.7% וחוצה את הרף הפסיכולוגי של 3.00 שקלים, בעוד שהיורו מתחזק בשיעור בולט של 1% ונסחר מעל ל-3.42 שקלים. הזינוק בשערי החליפין המקומיים מתרחש במקביל לירידות חזקות בבורסה בתל אביב, אך המנוע העיקרי מאחוריו מגיע דווקא מעבר לים. ערב של ירידות במדד הנאסד"ק ונסיגה בחוזים העתידיים בוול סטריט מאלצים את הגופים המוסדיים בישראל לפעול. כאשר שווי המניות הדולריות בתיקי ההשקעות של המוסדיים יורד, שיעור החשיפה שלהם למטבע חוץ מצטמצם באופן אוטומטי. כדי לשמור על איזון הולם ולעמוד במדיניות ההשקעה שהוגדרה מראש, אותם גופים נדרשים לבצע התאמות מיידיות, שמשמעותן בפועל היא רכישה מסיבית של דולרים בשוק. ביקושים אלו הם שדוחפים את המטבע האמריקאי כלפי מעלה בזירה המקומית ולוחצים את השקל מטה.

מעניין לציין כי המגמה בישראל הפוכה לחלוטין ממה שמתרחש בשווקים הגלובליים. בעוד שבישראל הדולר מזנק, בעולם הוא דווקא מאבד גובה. מדד הדולר אינדקס, אשר בוחן את עוצמת המטבע מול סל של מטבעות מובילים, יורד ב-0.2% ונע סביב 101.2 נקודות. בהתאמה, היורו מנצל את החולשה האמריקאית, עולה ב-0.3% ונסחר סביב 1.14 דולר, וגם הפאונד הבריטי רושם התחזקות של 0.2% ונסחר מעל 1.32 דולר. הפער הזה ממחיש כי הפיחות בשקל נובע בראש ובראשונה מנסיבות מקומיות ומפעילות גידור של משקיעים מוסדיים, ולא מהתחזקות גלובלית של הכלכלה האמריקאית או מסנטימנט חיובי כלפי הדולר בעולם.

ברקע לתנועות המטבע, קובעי המדיניות בארצות הברית ממשיכים לשדר מסרים מורכבים וזהירים לשווקים. שניים מבכירי הבנק הפדרלי המרכזי, נשיא חטיבת שיקגו אוסטן גולסבי ונשיא חטיבת ניו יורק ג'ון וויליאמס, הביעו לאחרונה אופטימיות מתונה באשר להתמתנות האינפלציה. עם זאת, שניהם דאגו להבהיר כי אינם מצפים לשינוי קרוב בתוואי הריבית. גולסבי הדגיש בראיון כי למרות מספר סימנים מעודדים, כמו שיפור מסוים שנרשם באינפלציית השירותים, קצב עליית המחירים הכללי עדיין נע בכיוון הלא נכון. מבין שתי המטרות המרכזיות של הפד – שמירה על שוק עבודה יציב וריסון האינפלציה – הבעיה הבוערת נמצאת בבירור בצד של עליות המחירים, ולכן מוקד תשומת הלב המוניטרי נותר שם. גולסבי סירב לספק תחזיות לגבי החלטת הריבית הקרובה, אך הביע תמיכה נלהבת בגישתו של יושב ראש הפד החדש, קווין וורש. וורש מוביל קו של צמצום השימוש בהכוונה עתידית, במטרה לפשט את ההודעות לציבור ולמנוע ספקולציות מיותרות לגבי מסלול הריבית, מהלך שגולסבי רואה בו שינוי בריא וחיוני להתנהלות תקינה מול השווקים.

במקביל, ג'ון וויליאמס משדר נימה מעט יותר רגועה בנאומיו האחרונים. הוא ציין כי הוא מצפה שנתוני האינפלציה יחזרו להצביע על מגמת התמתנות, והדגיש כי הוא שבע רצון מרמת הריבית הנוכחית, שלדעתו ממוקמת היטב כדי להשיג את מטרת העל של ריסון המחירים. וויליאמס מזהה שלושה גורמים מרכזיים שצפויים לתרום לקירור האינפלציה בתקופה הקרובה. הגורם הראשון הוא היחלשות ההשפעה של מכסי המגן על הכלכלה האמריקאית. הגורם השני קשור למצב הגיאופוליטי, עם התקווה שהמלחמה מול איראן מתקרבת לסיומה, התפתחות שעשויה להוביל לירידה מיוחלת במחירי האנרגיה העולמיים. הגורם השלישי הוא צפי להאטה באינפלציית הדיור, שנובעת מהתמתנות הדרגתית בקצב עליית שכר הדירה ברחבי ארצות הברית.

על בסיס גורמים אלו, וויליאמס מעריך שהאינפלציה בארצות הברית תרד השנה לרמה של 3.5%, בהשוואה לשיעור של 4.1% כיום. משם, הוא צופה המשך מסלול ירידה הדרגתי עד לחזרה ליעד היציבות הרשמי של 2% בשנת 2028. וויליאמס השתמש באנלוגיה מעולם הספורט וציין כי בדומה לטורניר גביע העולם, הכלכלה תמיד עשויה להתפתח בדרכים מפתיעות ולא צפויות, אך המחויבות שלו להשגת יעדי הפד ולתמיכה בתעסוקה מרבית נותרת בלתי מתפשרת. הנתונים הכלכליים והצהרות הבכירים מרכזים כעת את תשומת הלב של המשקיעים לקראת החלטת הריבית הבאה של הפד, שמתוכננת ל-29 ביולי. נכון להיום, השווקים מתמחרים סיכוי של 30% בלבד להעלאת ריבית נוספת בישיבה זו. במערך קבלת ההחלטות הנוכחי של הבנק המרכזי, לוויליאמס יש זכות הצבעה קבועה מתוקף תפקידו בניו יורק, בעוד גולסבי אינו מחזיק בזכות הצבעה בוועדה השנה, ויקבל אותה רק בשנת 2027. המארג המורכב של החלטות ריבית מעבר לים, יחד עם תנועות ההון של המוסדיים בישראל, צפוי להמשיך להכתיב את כיוון השקל בתקופה הקרובה ולהשאיר את סוחרי המט"ח בדריכות גבוהה.