שנת הלימודים האקדמית תשפ"ה מציגה תמונת מצב מרתקת של החברה הישראלית, המשתקפת דרך מסדרונות הקמפוסים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים כי השנה הוענקו תארים אקדמיים ל-90.5 אלף סטודנטים וסטודנטיות שסיימו את חוק לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. נתון זה מצביע על יציבות מרשימה לעומת השנה הקודמת, שבה עמד המספר על 90.9 אלף בוגרים. אף על פי שהמספר הכולל כמעט ולא השתנה, התבוננות מעמיקה אל תוך הרכב האוכלוסייה האקדמית מגלה תמורות דמוגרפיות משמעותיות המעצבות מחדש את פני האקדמיה ושוק העבודה העתידי של המדינה.

מפת המוסדות האקדמיים מראה מגמות מעורבות. המכללות האקדמיות לחינוך רשמו השנה עלייה במספר מקבלי התארים, נתון שעשוי לעודד את מערכת החינוך המשוועת לכוח אדם איכותי. מנגד, באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות נרשמה ירידה, בעוד שהמכללות המתוקצבות שמרו על יציבות. גם בסוגי התארים חלים שינויים מעניינים. בעוד שבמספר מקבלי התואר הראשון נרשמה יציבות, התארים המתקדמים מספרים סיפור אחר, עם ירידה במספר מקבלי התואר השני הכללי והתואר השלישי. עם זאת, חריג בולט הוא התואר השני ברפואה, שבו חלה עלייה. זינוק זה מוסבר בשינוי מדיניות של המועצה להשכלה גבוהה, שביטלה את חובת סיום ההתמחות כתנאי לקבלת התואר, מה שאפשר לבוגרים רבים שטרם סיימו התמחות לקבל את התעודה. מבחינת תחומי הלימוד, העליות הבולטות ביותר נרשמו במשפטים וברפואה, ואילו במקצועות העסקים, מדעי הניהול ומקצועות הבריאות נרשמה ירידה.

כאשר בוחנים את הנתונים המקומיים בפרספקטיבה בינלאומית, התמונה הופכת למעניינת אף יותר. על פי נתוני ה-OECD, ישראל ממשיכה להתברג בעקביות בצמרת המדינות המפותחות מבחינת שיעור האזרחים בעלי השכלה גבוהה. בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-40% של בוגרי אקדמיה בקרב גילי 25 עד 64, בישראל הנתון חוצה את רף ה-50%, הישג שמציב אותה בשורה אחת עם מדינות מובילות כמו קנדה ויפן. נקודת פתיחה גבוהה זו מסבירה במידה רבה את היציבות במספר הבוגרים השנתי, שכן השוק הישראלי כבר נהנה מרוויה אקדמית יחסית בהשוואה למרבית מדינות המערב, מה שמותיר פחות מקום לזינוקים דרמטיים בכמות הסטודנטים הכללית.

סוגיית המגדר באקדמיה הישראלית ממשיכה להציג תמונה מורכבת של הצלחה לצד אתגרים עקשניים. נשים מהוות את הרוב המוחלט של מקבלי התארים בכל סוגי המוסדות ובכל סוגי התארים, כאשר על כל גבר שמסיים תואר ישנן כמעט שתי נשים. השנה חלקן היחסי אף גדל, בעיקר משום שהירידה במספר הגברים שסיימו את לימודיהם הייתה חדה יותר מזו של הנשים. נרשמה גם עלייה מרשימה של כ-3% בייצוג הנשים בתואר השלישי. אולם, כאשר בוחנים את תחומי הלימוד, מתגלה תקרת הזכוכית המוכרת. תחומי ה-STEM, הכוללים מתמטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזיקליים והנדסה, נחשבים לכרטיס הכניסה לשוק העבודה הטכנולוגי. בתחומים אלו רק אישה אחת מתוך שבע נשים מקבלת תואר, לעומת גבר אחד מתוך 2.6 בקרב הגברים.

פער מגדרי זה במקצועות הטכנולוגיים אינו תופעה ייחודית לישראל והוא מוכר היטב בכל מדינות ה-OECD, שם נשים מהוות בממוצע רק כ-30% מהנרשמים ללימודי הנדסה ומדעי המחשב. ואולם, בשונה ממדינות רבות בארגון, הכלכלה המקומית נשענת באופן מובהק על קטר ההיי-טק כמרכיב מרכזי בצמיחה, מה שהופך את ייצוג החסר של נשים במקצועות אלו לבעיה כלכלית דוחקת בהרבה מאשר במדינות אחרות.

שינוי מרכזי נוסף מתרחש בקרב החברה הערבית, שממשיכה להרחיב את נוכחותה. אחד מכל שישה מקבלי תארים בישראל הוא ערבי. השנה עלה חלקם היחסי באוכלוסיית הבוגרים, פועל יוצא של עלייה אבסולוטית במספרם מול ירידה במספר הבוגרים היהודים והאחרים. נוכחותם בולטת במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ובתעודות האקדמיות. עם זאת, בדומה לנשים, גם החברה הערבית מתקשה לפרוץ את מחסום המקצועות המדעיים והטכנולוגיים. בעוד שרבע מהיהודים מסיימים תארים בתחומי ה-STEM, בחברה הערבית היחס עומד על אחד מכל 6.6 בוגרים.

המגזר החרדי רושם את הזינוק המרשים ביותר בנתוני תשפ"ה. החרדים מהווים כיום 5.8% מכלל מקבלי התארים, נתון המשקף עלייה של 9.5% במספרם המוחלט לעומת השנה שעברה. התפתחות זו בולטת במיוחד לאור העובדה שבשאר האוכלוסייה נרשמה ירידה של 1.0% במספר הבוגרים. סטודנטים חרדים רבים מוצאים את מקומם במכללות האקדמיות לחינוך, ונרשמה עלייה ניכרת בנוכחותם בתארי הבוגר והמוסמך. ואולם, הפער הטכנולוגי ניכר גם כאן, כאשר רק עשירית ממקבלי התארים החרדים משתלבים בתחומי ה-STEM, בעוד שחלקם במדעי הרוח והחברה ממשיך לטפס.

תמונת המצב בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה מציגה התקדמות זהירה. מספרם המוחלט של מסיימי התארים ממוצא אתיופי עלה השנה ב-6.8%, אם כי חלקם היחסי מתוך כלל הבוגרים נותר יציב על 1.2%. רובם בוחרים ללמוד במכללות האקדמיות, ונרשמת עלייה בהשתלבותם בלימודי משפטים ומקצועות הבריאות. יחד עם זאת, ייצוגם במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים נותר נמוך, ועומד על אחד מכל תשעה בוגרים בלבד.

נקודת התורפה הבולטת ביותר בנתוני השנה הנוכחית נוגעת לחברה הבדווית. בניגוד למגמות הצמיחה בשאר החברה הערבית, מספר מקבלי התארים הבדווים רשם צניחה דרמטית של 13.0% בתוך שנה אחת בלבד. ירידה זו חתכה את חלקם היחסי מ-2.0% ל-1.7% מכלל מסיימי התארים. הנסיגה מורגשת בעיקר בתחומי מדעי הרוח והחברה ובמכללות לחינוך, נתון הדורש בחינה של החסמים הייחודיים המונעים מאוכלוסייה זו לסיים את לימודיה האקדמיים בהצלחה.

הפסיפס האנושי של בוגרי האקדמיה בתשפ"ה מדגים מערכת יציבה בהיקפה אך דינמית בהרכבה. בעוד שישראל שומרת על מעמדה כמעצמת השכלה במונחי ה-OECD עם אחוזי אקדמאים מהגבוהים בעולם, הנתונים מציבים מראה ברורה בפני קובעי המדיניות המקומיים. העובדה שאוכלוסיות גדולות כמו נשים, חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה עדיין נותרות בתת-ייצוג משמעותי בפקולטות להיי-טק ומדעים מדויקים, מצביעה על כך שהשוויון בגישה להשכלה גבוהה טרם תורגם במלואו לשוויון בבחירת מסלולי העילית, אלו שסוללים את הדרך לעמדות מפתח וליציבות כלכלית ארוכת טווח.