צעד משמעותי נוסף במאבק ביוקר המחיה יצא לדרך לאחר שועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק התקנים, המוכר יותר בכינוי מה שטוב ומיוצר בארצות הברית טוב לישראל. המהלך מהווה נדבך נוסף ומשלים לרפורמה הקודמת שאימצה את התקינה האירופית, ומטרתו המרכזית היא להסיר חסמי ייבוא בירוקרטיים, לפתוח את השוק לתחרות אמיתית ולהקל על כיסו של הצרכן הישראלי. יושב ראש הוועדה הדגיש את החשיבות העצומה של התיקון והביע תקווה כנה שהעבודה המשותפת והמאומצת של משרדי הממשלה אכן תתורגם להורדת מחירים על המדף, אף על פי שאת התוצאות האמיתיות כולנו נראה רק במבחן המציאות בשטח.

מאחורי אישור החוק עומדים לא רק שיקולים כלכליים פנימיים, אלא גם לחצים דיפלומטיים כבדי משקל. שר הכלכלה והתעשייה חשף במהלך הדיונים כי לממשל האמריקאי יש עניין רב בהעברת החוק, עד כדי הצבת עמדה ברורה שלפיה ארצות הברית לא תתקדם מול ישראל בנושאים כלכליים אחרים בטרם תושלם חקיקה זו. מעבר לחיזוק היחסים עם בעלת הברית הגדולה והחשובה ביותר של ישראל, השר העריך כי פתיחת השערים לתקינה האמריקאית תעודד כניסת יבואנים חדשים לשוק ועשויה להגדיל את היקף הייבוא מארצות הברית בסכום הנאמד בין 200 ל-300 מיליון דולר. זהו נתון משמעותי שעתיד לשנות את תמהיל המוצרים ולהרחיב את אפשרויות הבחירה של הצרכנים.

המשמעות המעשית של התיקון היא הקמת מסלול ירוק ומהיר המאפשר אימוץ ישיר של התקינה הפדרלית האמריקאית. אם עד כה יבואנים נאלצו להעביר מוצרים אמריקאיים מסכת ארוכה של בדיקות והתאמות לתקן הישראלי המחמיר לעיתים, הרי שכעת, מוצר שיוצר בארצות הברית ומאושר שם לשיווק יקבל אישור כניסה במסלול מקל לישראל. המסלול החדש יקיף מגוון רחב מאוד של מוצרי צריכה יומיומיים. בין היתר, מדובר על צעצועים, עריסות ועגלות לילדים ותינוקות, חומרי ניקוי שונים, קסדות אופניים ומושבי בטיחות לרכב. כדי להנגיש את המידע בצורה שקופה ליבואנים ולציבור הרחב, משרד הכלכלה יחויב לפרסם באתר האינטרנט שלו תרגום מהימן ומדויק לעברית של התקנים האמריקאיים, לצד הנוסח המקורי באנגלית.

יחד עם זאת, המסלול האמריקאי אינו פרוץ לחלוטין וכולל מנגנוני הגנה ובטיחות הכרחיים. מטעמים מובנים של שמירה על בריאות הציבור, הוחלט כי הרפורמה לא תחול על תחומים רגישים כמו מוצרי מזון, כלי רכב מנועיים או ציוד לכיבוי אש. בנוסף, מוצרי חשמל שיובאו במסלול זה יחויבו בהתאמה טכנית מלאה לרשת החשמל הנהוגה בישראל. חובה צרכנית נוספת שחלה על היבואנים במסלול החדש היא מעקב קפדני ורציף אחר קריאות לתיקון מוצרים או איסוף מהמדפים, פעולה המוכרת כריקול, שמתפרסמות בארצות הברית. כל חשש בטיחותי שיתעורר שם יחייב דיווח מיידי לממונה על התקינה בישראל, ולשם כך אף הוסדר מנגנון פנייה לוועדת חריגים שתוכל להתערב במקרים של סכנה לסביבה, לבטיחות או לבריאות.

היבט חשוב נוסף של החוק שאושר נוגע להסרת חסמים עבור מערכת הביטחון ומשק האנרגיה. התיקון מוסיף סעיף המעניק פטור מיוחד מדרישות תקינה אזרחיות למוצרים המיועדים לפעילות ביטחונית, כדוגמת רכיבים המיועדים למערכות הגנה או לייצור צבאי, וזאת בתנאי שאלו אינם נמכרים לציבור הרחב. פטור זה נועד למנוע עיכובים בירוקרטיים מיותרים בפרויקטים ביטחוניים רגישים של צה"ל והתעשיות הביטחוניות, צעד שמתברר כקריטי במיוחד בעתות חירום. במקביל, אושר מנגנון דומה גם לענף הגז הטבעי, כך שניתן יהיה לייבא ציוד המיועד לייצור, הפקה ותחזוקת אסדות גז תוך קבלת פטור מדרישות תקינה, בכפוף להסכמת שר האנרגיה ואישור הממונה על הנפט.

מבחינת לוחות זמנים, השוק יצטרך להמתין מספר חודשים לפני שנראה את השינוי המיוחל קורם עור וגידים. הרפורמה עתידה להיכנס לתוקף חצי שנה לאחר שהחוק יפורסם באופן רשמי. עם זאת, שר הכלכלה קיבל את הסמכות לדחות את מועד הכניסה לתוקף בצו מיוחד, בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה מצטברת, במידה ויתברר כי נדרשת היערכות נוספת ליישום תקין. עיכוב אפשרי כזה עשוי לנבוע, בין היתר, מהצורך להסדיר ולעגן אלמנטים משפטיים מול הסכם הסחר הקיים עם ארצות הברית, במטרה למנוע מצב שבו ישראל תהיה חשופה לתביעות על הפרת אמנות בינלאומיות. המהלך כולו מסמן שינוי תפיסתי עמוק בגישת הרגולציה המקומית, מתוך הבנה שאימוץ סטנדרטים בינלאומיים מובילים הוא המפתח ליצירת שוק חופשי, מגוון ותחרותי יותר.