הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם חוזר רשמי המפרט רפורמה מקיפה ויסודית בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ומעסקים קטנים. האסדרה החדשה מתמקדת בפישוט ובשינוי מבני של השירותים הבסיסיים בניהול חשבון תשלום וכרטיסי חיוב מיידי, מתוך מטרה מוצהרת להגביר את השקיפות, לייצר אחידות ולאפשר השוואה קלה בין הגופים הבנקאיים השונים. על פי נתוני בנק ישראל, תחום העמלות היווה לאורך שנים גורם מרכזי לאי שביעות רצון בקרב הציבור, כאשר בסקרים רשמיים נמצא כי 41% מהלקוחות שהביעו חוסר שביעות רצון מהבנק שלהם בשנת 2025 ייחסו זאת לעמלות הגבוהות. הרגולטור זיהה כי עודף אפשרויות הבחירה וסוגי השירותים הרבים יצרו בלבול עמוק והקשו על הלקוחות להבין מהי שיטת התשלום האופטימלית עבורם, דבר שהוביל לחסם אקטיבי ולפגיעה באמון הציבור.

במסגרת הרפורמה הנוכחית, בנק ישראל משנה לחלוטין את הטרמינולוגיה ואת המנגנון הקיים. המונח ההיסטורי חשבון עובר ושב מוחלף רשמית במונח הרחב וצופה העתיד חשבון תשלום, שינוי שנועד לאפשר פיתוח של מודלים עסקיים מודרניים והרחבת אפשרויות הפעולה בכלל הגופים המפוקחים. הרפורמה מציגה שירות יחיד ומאוחד הנקרא ניהול חשבון תשלום, אשר מאגד תחתיו את כל הפעולות היומיומיות הבסיסיות שהיו מפוצלות בעבר בין פעולות על ידי פקיד לבין פעולות בערוץ ישיר. הפיקוח מבטל לחלוטין את ההבחנה התמחורית בין ערוצי השירות הללו, מתוך הבנה כי תהליך המעבר של האוכלוסייה לערוצים הדיגיטליים ברובו הושלם וכי לקוחות לא מקוונים, ובפרט אוכלוסיות מבוגרות, נפגעו מהתמחור המבוזר.

המודל התקציבי החדש קובע תקרת מחיר מפוקחת וקשיחה של 10 שקלים חדשים בלבד עבור 100 הפעולות הראשונות בחודש בחשבון התשלום. כדי להגן על חשבונות בעלי פעילות אפסית או מועטה, נקבעה מדרגת ביניים לפיה חשבון שיבוצעו בו בין אפס לשתי פעולות בלבד יחויב בסכום מקסימלי של 5 שקלים חדשים, בעוד שעל כל פעולה נוספת מעל לתקרת 100 הפעולות ייגבה סכום שלא יעלה על שקל אחד. השיטה החדשה תחליף באופן מלא את שירות המסלולים הישן שהונהג בשנת 2014, אשר דרש מהלקוחות הצטרפות אקטיבית. נתוני הפיקוח הראו כי למרות מאמצי שיווק ומחשבונים ייעודיים, שיעור החשבונות שלא הצטרפו למסלולים למרות שהדבר היה כלכלי עבורם עמד על 24% בשנת 2025. בשל כך, הרפורמה קובעת ברירת מחדל הפוכה, כך שכל הלקוחות, יחידים ועסקים קטנים, יצורפו לשירות החדש באופן אוטומטי לחלוטין ללא צורך בביצוע כל פעולה מצדם.

היבט מרכזי נוסף של המהלך נוגע לכרטיסי חיוב מיידי, המוכרים בשוק ככרטיסי דביט. הרגולטור מגדיר את כרטיס החיוב המיידי כאמצעי תשלום חיוני ובסיסי, המשמש באופן מובהק אוכלוסיות מוחלשות ומסורבי כרטיסי אשראי, המסתמכים עליו כדרך היחידה לביצוע עסקאות בזירה הדיגיטלית ולצמצום הצורך בהגעה פיזית לסניפים. מתוך רצון להגביר את ההכלה הפיננסית ובהתאם להמלצות צוות בין-משרדי, נקבע פיקוח הדוק על דמי הכרטיס המיידי ותוצב תקרת מחיר מירבית של 7 שקלים חדשים בחודש. תעריף זה מחליף את הממוצע הנוהג בשוק שעמד על כ-9 שקלים, והוא נועד לאזן בין הפחתת העלויות לצרכן לבין שמירה על מודל עסקי יציב ובר קיימא עבור הגופים המנפיקים. ההסדר החדש יחול על כלל הכרטיסים במערכת, לרבות אלו שהונפקו טרם כניסת הרפורמה לתוקף.

לצד איחוד השירותים, הרפורמה מביאה לביטולן המוחלט של מספר עמלות תפעוליות שהיו נהוגות עד כה במערכת הבנקאית. בין העמלות שנמחקו לחלוטין מהתעריפון ולא ניתן יהיה לגבותן יותר נמנות עמלת חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, עמלת איתור חשבונות, עמלת טיפול בירושות ועיזבונות וכן עמלת טיפול בשטרות. הפיקוח הדגיש כי ההצדקה לגביית עמלות אלו נמוכה, במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות לצמצם את העלויות התפעוליות הכרוכות בהן. כמו כן, שירותים סטנדרטיים כמו הפקת דוחות שגרתיים ואישורי יתרות נבלעים כעת בתוך שירות ניהול החשבון הכולל, והבנקים יורשו לגבות עמלות ייעודיות רק במקרים חריגים של הפקת דוחות לא שגרתיים.

בצד העסקי, כדי לאפשר גמישות ועידוד מודלים תחרותיים, בנק ישראל מייצר תשתית רגולטורית חדשה תחת חלק 16 לתעריפון, המאפשרת לבנקים להציע חבילות שירותים ייחודיות ומגוונות בהתאם לצרכים הספציפיים של לקוחותיהם. חבילות אלו יוכלו לאגד שירותים מחלקים שונים של התעריפון, אך הוספתן תהיה כפופה לקבלת אישור מראש מאת המפקח על הבנקים כדי לוודא שהן אכן מייצרות ערך מוסף ממשי לצרכן. המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, חתם על הצו המפרט את לוחות הזמנים המדורגים לכניסת הרפורמה לתוקף. לפי החוזר, הפיקוח על מחיר דמי כרטיס חיוב מיידי וביטול העמלות בגין החזרת שיק מסיבה טכנית, איתור חשבונות וטיפול בירושות ייכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2026. העדכונים המבניים המלאים לכללי העמלות ומנגנון ניהול חשבון התשלום החדש ייכנסו לתוקף המחייב ב-1 ביולי 2027, כאשר לתאגידים הבנקאיים ניתנה הרשות להקדים את היישום התפעולי עוד לפני מועד זה. האסדרה כולה תיבחן בדיעבד על ידי הפיקוח בתום חמש שנים ממועד תחולתה.