ממשלת ארצות הברית מוציאה מדי שנה מאות מיליארדי דולרים על חוזים מול המגזר הפרטי, אך בפועל קבוצה קטנה יחסית של חברות גורפת את הנתח המרכזי של ההוצאה הזו. נתוני שנת הכספים 2025, המבוססים על ניתוח מעמיק של מאגרי מידע ממשלתיים, חושפים תמונה מרתקת של חלוקת המשאבים הלאומיים. כפי שניתן לראות בבירור בגרף המצורף, רשימת החברות המקבלות את היקף ההתחייבויות הגדול ביותר מתפרסת על פני מספר תחומי מפתח, ובראשם תעשיות הביטחון, שירותי הבריאות, הפצת תרופות ושירותי טכנולוגיית מידע וסייבר. התבוננות בנתונים מגלה כיצד סדרי העדיפויות הלאומיים של המעצמה הגדולה בעולם מתורגמים למספרים בשטח, כאשר חברות מסוימות הופכות לזרוע ביצועית כמעט בלתי נפרדת מהמנגנון הממשלתי.
תעשיות הביטחון ממשיכות להוות את העוגן המרכזי של ההוצאה הממשלתית, וכ-57% מתוך 14 החברות המובילות ברשימה משתייכות למגזר זה. מעל כולם ניצבת ענקית התעופה והביטחון לוקהיד מרטין, אשר רשמה בשנת 2025 התחייבויות חוזיות בהיקף חסר תקדים של 73.7 מיליארד דולר. סכום עצום זה כפול ביותר מהסכום שהוענק לחברה הבאה בתור, והוא משקף את ההשקעה הממשלתית המתמשכת בתוכניות ביטחון אסטרטגיות ארוכות טווח, כדוגמת מטוסי הקרב המתקדמים מסדרת F-35. מיד אחריה ממוקמת ג'נרל דינמיקס עם חוזים בשווי 35.9 מיליארד דולר, ובמקום השלישי ניצבת חברת RTX עם 34.0 מיליארד דולר. שלוש החברות הללו יחדיו מרכזות חלק משמעותי במיוחד מכלל ההוצאה הממשלתית על קבלנים חיצוניים, מה שממחיש את הריכוזיות הגבוהה בתחום הרכש הביטחוני ואת התלות של משרד ההגנה במספר מצומצם של ספקיות ענק.
לצד השלישייה הפותחת, הרשימה כוללת שחקניות ביטחוניות בולטות נוספות כמו בואינג שקיבלה חוזים בשווי 23.1 מיליארד דולר, נורת'רופ גרומן עם 14.8 מיליארד דולר, הנטינגטון אינגלס, L3Harris ו-BAE Systems. חברות אלו אחראיות על פיתוח וייצור של קשת רחבה של אמצעי לחימה ומערכות אסטרטגיות, החל ממטוסי קרב וטילים, דרך צוללות ורכבים קרביים, ועד למערכות תקשורת צבאיות מתקדמות. המעורבות העמוקה של חברות אלו בבניין הכוח האמריקאי מדגישה את הצורך של הפנטגון להישען על ידע ויכולות ייצור של המגזר הפרטי לשם שימור העליונות הטכנולוגית והצבאית של ארצות הברית בזירה הגלובלית, במיוחד לנוכח האתגרים הביטחוניים הגוברים ברחבי העולם.
למרות הדומיננטיות המובהקת של תעשיות הביטחון, מגזר הבריאות מתבסס כקטגוריה השנייה בגודלה בהוצאות הממשלתיות. קבוצת יונייטדהלת' (UnitedHealth Group) מדורגת במקום הרביעי הכללי עם 25.4 מיליארד דולר בהתחייבויות, מה שהופך אותה לקבלנית הגדולה ביותר שאינה מהתחום הביטחוני. נוכחותן של חברות בריאות ענקיות ברשימה ממחישה את כובד המשקל של מערך הרווחה והבריאות בארצות הברית. ארגונים כמו טריווסט (TriWest Healthcare Alliance) עם חוזים של 13.4 מיליארד דולר, חברת מקסון (McKesson) עם 11.9 מיליארד דולר וחברת סנקורה (Cencora) עם 7.4 מיליארד דולר, ממלאים תפקיד קריטי בתמיכה במערכות הבריאות הפדרליות. הם מספקים שירותים רפואיים ישירים למשפחות של אנשי צבא, מנהלים תוכניות בריאות לעובדי מדינה ומפיצים תרופות ברחבי מערכת הבריאות הציבורית והצבאית, במערך לוגיסטי סבוך שמשרת מיליוני אזרחים וחיילים מדי יום.
בנוסף לשני הענפים המסורתיים הללו, נרשמת צמיחה עקבית ומשמעותית בחלקן של חברות טכנולוגיית המידע (IT) והסייבר בעוגת התקציב הממשלתית. ההוצאה הפדרלית מתרחבת הרבה מעבר לרכש של ציוד פיזי ושירותי בריאות, וגולשת אל התחומים הדיגיטליים שהפכו לקריטיים לביטחון הלאומי ולתפקוד השוטף של המדינה. חברות טכנולוגיה וסייבר ממלאות כיום תפקיד חיוני בתמיכה בפעולות צבאיות, באבטחת סוכנויות ממשלתיות ובתחזוקת התשתית הדיגיטלית הלאומית. חברת ליידוס (Leidos), למשל, קיבלה בשנת הכספים הנוכחית התחייבויות בסך 12.6 מיליארד דולר, בעוד שחברת הייעוץ והטכנולוגיה בוז אלן המילטון (Booz Allen Hamilton) זכתה לחוזים בהיקף של 7.8 מיליארד דולר. העבודה של חברות אלו מקיפה תחומים רגישים ומתקדמים במיוחד כמו אבטחת סייבר מורכבת, פיתוח והטמעה של מערכות בינה מלאכותית, ניהול מאגרי נתונים עצומים ופיתוח פלטפורמות טכנולוגיות שהן קריטיות לליבת העשייה של הרשויות. התפתחות זו מצביעה בבירור על כך ששדה הקרב והניהול הממשלתי העתידי עוברים יותר ויותר אל המרחב הווירטואלי, מגמה שמבטיחה כי זרימת ההון הממשלתי אל עבר חברות הטכנולוגיה רק תלך ותתעצם בשנים הבאות.
