הדולר האמריקני מיהר לאחרונה למחוק חלק מן ההפסדים שספג, כאשר השווקים הפיננסיים החלו להטיל ספק של ממש ביעילותו וביציבותו של ההסכם המסתמן בין ארצות הברית לאיראן. כל אחד מהצדדים ממהר להציג את ההסכם כניצחון פוליטי ואסטרטגי מובהק שלו, אך מתחת לפני השטח חילוקי הדעות נותרו עמוקים ומשמעותיים. מצב זה של חוסר ודאות גיאופוליטית פועל שוב לטובתו של המטבע האמריקני, שנתפס לאורך השנים כחוף מבטחים אולטימטיבי בעתות משבר. זאת, בעוד שהעליות במדדי המניות והירידה החדה במחירי הנפט מושכות את הכלכלה העולמית ואת תנועות ההון לכיוונים מנוגדים לחלוטין.
הצניחה של נפט מסוג ברנט לרמות השפל הנמוכות ביותר שלו מאז תחילת חודש מרץ מותירה בקרב המשקיעים רושם מעורב ובלבול מסוים. מצד אחד, עדכוני התחזיות כלפי מטה של ענקיות הפיננסים גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, אשר צופות כעת מחיר של 80 דולר לחבית ברבעון הרביעי של השנה, מאותתים כי הסיכונים הגיאופוליטיים מתחילים לפנות את מקומם לשיקולים כלכליים יבשים של היצע וביקוש. מצד שני, גם לאחר החתימה המיוחלת על ההסכם, ציבור המשקיעים משוכנע כי מחירי הזהב השחור לא ימהרו לחזור לרמות הגבוהות שאפיינו את התקופה שלפני פרוץ המלחמה באזור.
הסיבה המרכזית לפסימיות הזו טמונה במציאות הפיזית בשטח. שיקום התשתיות שניזוקו במדינות המפרץ הוא תהליך הנדסי ולוגיסטי מורכב שיימשך חודשים ארוכים, וחזרה מהירה של מצר הורמוז לפעילות ולקיבולת מלאה נראית כרגע כמו תרחיש כמעט דמיוני. למעשה, שוק ההימורים הפיננסי קאלשי מעריך כי הדבר לא יקרה לפני תחילת חודש אוגוסט לכל המוקדם. במקביל, עתודות הנפט העולמיות מתקרבות לרמות קריטיות שיכולות לזעזע את השוק, כאשר עתודות החירום האסטרטגיות של ארצות הברית צללו לשפל היסטורי כמעט חסר תקדים של 340 מיליון חביות בלבד, נתון המותיר למעצמה מרווח תמרון צר מאוד במקרה של זעזוע נוסף בשרשראות האספקה.
מעניין להסתכל על הדינמיקה הנוכחית בפרספקטיבה היסטורית קצרה. לפני פרוץ העימות הנוכחי במזרח התיכון, חסימה של מצר הורמוז נחשבה לתרחיש אימים אפוקליפטי שהיה אמור להקפיץ את המחירים לשמיים. לשם השוואה, בשנת 2022, בצל האירועים הדרמטיים והלחימה באוקראינה, מחיר חבית ברנט זינק לרמה של 137 דולר רק בשל החשש שרוסיה, המייצאת שבעה וחצי מיליון חביות ביום, תנותק לחלוטין מהשוק העולמי. במקרה הנוכחי, שבו מדובר על חסימת עורק הנפט המרכזי והחשוב ביותר בעולם, כמות הנפט שעמדה בסכנה הייתה כפולה, ובכל זאת מחירי הברנט טיפסו ל-120 דולר בלבד ונעצרו שם.
התעלומה הזו דורשת הסבר, והוא כנראה מורכב ממספר גורמים מאקרו-כלכליים ופסיכולוגיים שחברו יחד. אין ספק שהצניחה החדה של 29 אחוזים בייבוא הנפט של סין בחודש מאי, שהביאה אותו לשפל של שמונה שנים, שיחקה תפקיד מרכזי בבלימת המחירים. לכך התווספו ייצוא שיא מארצות הברית וירידה בביקוש העולמי בעקבות אינפלציה ויוקר מחיה. אולם, אי אפשר להתעלם מהפסיכולוגיה של השווקים ומהתופעה המכונה בקרב הסוחרים TACO (Trump Always Chickens Out), קיצור המסמל את ההערכה הרווחת בוול סטריט כי טראמפ תמיד ייסוג ברגע האמת ולא ייכנס לעימות צבאי כולל ועקוב מדם. ההימור הזה של הסוחרים על חולשתו או על אי-רצונו של הממשל האמריקני להסלים את המצב, הוא שמנע מהברנט לטוס כלפי מעלה אפילו כשהאמריקנים חידשו את ההפצצות באיראן.
כיום, הבית הלבן מרבה לדבר על שלום והסכמים, אך בעיני רבים בשוק, ההסכם הנוכחי מצטייר יותר כנסיגה אסטרטגית מאשר כפתרון יציב, במיוחד כאשר היעדים הצבאיים של ארצות הברית נותרו ברובם רחוקים ממימוש. השאלה הגדולה שמרחפת כעת מעל השווקים הפיננסיים היא האם התפוגגותה ההדרגתית של תופעת ההימור נגד הסלמה תאפשר לנפט למצוא סוף סוף את התחתית שלו, או שמא הכלכלה העולמית השברירית תמשיך להכתיב מגמה שלילית גם בחודשים הבאים.
