התקופה האחרונה בשוקי ההון מתאפיינת בזרם בלתי פוסק של חדשות כלכליות וגיאופוליטיות, אך נראה כי התמונה הגדולה ממשיכה לתמוך במשקיעים השוריים. מקס קטנר, האסטרטג הראשי לנכסים מרובים בבנק ההשקעות הבינלאומי HSBC, בוחר לשמור על עמדה אופטימית במיוחד וממליץ לשמור על משקל יתר מקסימלי בחשיפה למניות. הגישה הזו מגיעה על רקע קולות אחרים בשוק שהביעו חשש משני גורמים מרכזיים: עומס אפשרי בשוק ההנפקות הראשוניות והחמרת הטון מצד הבנק המרכזי של ארצות הברית. קטנר מבטל את החששות הללו וטוען כי יחס הסיכוי מול סיכון בנכסי בסיס מסוכנים, דוגמת מניות, עדיין נוטה בבירור כלפי מעלה. בהתייחסו לשוק ההנפקות, שחווה טלטלה חיובית בעקבות ההנפקה ההיסטורית של חברת ספייס אקס בשבוע שעבר, הוא מסביר כי אין מדובר באירוע שמשנה את חוקי המשחק או כזה שאמור לעורר קשיי עיכול בקרב המשקיעים. נהפוך הוא, ההערכה היא שהשוק נוטה להמעיט בערכם של אפקט העושר החיובי והשיפור הכללי בסנטימנט המשקיעים שנוצרים בעקבות הנפקות מוצלחות בסדר גודל כזה.

מוקד עניין מרכזי נוסף השבוע הוא הכינוס של ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי האמריקני. למרות החששות הטבעיים שלווים כל החלטת ריבית, ההערכה הרווחת היא שהשוק כבר תמחר כמעט במלואה אפשרות של העלאת ריבית עד לאמצע שנת 2027 בחוזים העתידיים. במצב דברים זה, קטנר סבור כי יהיה קשה מאוד לבנק המרכזי להפתיע את השווקים עם עמדה ניצית יותר מזו שכבר מגולמת במחירים. החששות מפני זעזועים סביב ישיבת הוועדה נראים מוגזמים, וישנה סבירות גבוהה שהאירוע יעבור ללא תנודות חריגות. אומנם קצב האינפלציה בארצות הברית נותר סוגיה מטרידה, אך מדובר בכאב ראש שליווה את השווקים עוד הרבה לפני ההסלמה הגיאופוליטית האחרונה, ונראה כי המומנטום הבסיסי של האינפלציה מציג כעת תמונה מעורבת בהרבה שאינה מחייבת צעדי פאניקה. בנוסף לכך, התנודתיות בריביות לטווח הקצר נראית כעת גבוהה מדי. כל ירידה בתנודתיות הזו צפויה לספק רוח גבית משמעותית לשוקי המניות, במיוחד לאור העובדה שאיגרות החוב הקונצרניות, הן בשווקים המפותחים והן בשווקים המתעוררים, כבר נסחרות ברמות מרווחים צרות מאוד המאפיינות שיא של מחזור כלכלי.

נקודה משמעותית נוספת התומכת באופטימיות זו מגיעה מהזירה הגיאופוליטית, ובפרט מההתפתחויות החיוביות במזרח התיכון וההתקרבות להסכם שלום בין ארצות הברית לאיראן. אופיו של זרם החדשות נותר אומנם נזיל ודינמי, אך תגובת השוק צפויה להישאר חיובית באופן א-סימטרי. בהקשר זה, חשוב להבין את ההשפעה הכלכלית הישירה של רגיעה כזו, שבאה לידי ביטוי בירידת מחירי האנרגיה. עליות במחירי הנפט מהוות נטל כבד ומשמעותי על השווקים ומכבידות על הוצאות החברות, ולכן הירידה במחיר הזהב השחור כתוצאה מהרגיעה צריכה להתפרש כהסרת משקולת מעל הכלכלה הריאלית וכמנוע חשוב לעליית מחירי המניות, ולא להיפך. הסכם אמין וארוך טווח צפוי להתקבל בברכה על ידי נכסי הסיכון, כאשר במקביל, גם אם יחולו מהמורות קטנות בדרך, השוק ככל הנראה יעבור עליהן לסדר היום ללא היסטריה.

כאשר בוחנים את המדדים המובילים, כמו מדד ה-S&P 500, נראה כי האופטימיות הכלכלית המחודשת וסביבת הריבית הנוחה יותר מעודדות התרחבות של המגמה החיובית ליותר ויותר סקטורים. התרחבות זו של השתתפות המניות בעליות תורמת לבריאותו של השוק ומשתקפת היטב במדדים הטכניים, השומרים על רמות מאוזנות ורחוקות מאזורי קניית יתר חריגים במדד ה-RSI. בסיס רחב זה מייצר קרקע פורייה להיווצרותן של תבניות טכניות שוריות ארוכות טווח כמו צלב הזהב, המאותתות על המשכיות המגמה. מודל הסנטימנט והמיצוב של בנק ההשקעות אינו משדר בשלב זה שום תמרור אזהרה, ולמעשה רק התרחק בשבוע החולף מאיתות על מכירה. מבחינה גאוגרפית וסקטוריאלית, ההעדפה היא להותיר את ארצות הברית, יפן ושווקי אסיה המתעוררים בפוזיציות משקל היתר הגדולות ביותר. עם זאת, תשומת לב מיוחדת מופנית לתעשיות מחזוריות בארצות הברית הרגישות לשינויי ריבית, כגון מגזר הקמעונאות, חברות הבנייה והבנקים האזוריים. סקטורים אלו סומנו כמוטבים המיידיים והגדולים ביותר מכל ירידה פוטנציאלית בתנודתיות הריבית. במבט רחב על שוק איגרות החוב, קיימת העדפה ברורה להשקעה במח"מ ארוך באירופה על פני מח"מ מקביל בארצות הברית, מה שמשלים אסטרטגיית השקעות מקיפה המבקשת לנצל את הרגיעה הגיאופוליטית ואת התייצבות המדיניות המוניטרית לטובת תשואות עודפות.