במסגרת פרסום תוכנית ה"נורמרטור" התלת-שנתית, מעדכן האוצר את התחזיות הכלכליות שלו ומעלה את צפי הצמיחה ל-4% לשנת 2026, זאת למרות סביבה מאקרו-כלכלית מורכבת וסיכונים גיאופוליטיים מתמשכים. הכנסות המדינה צפויות לגדול ולהגיע לרמה של כ-567 מיליארד שקל, גידול שנשען על נתוני גביית מסים חזקים מהחודשים האחרונים, כאשר הצפי לצמיחה לשנת 2027 נאמד בשיעור גבוה יותר של כ-4.8%. עם זאת, המסמך חושף תמונה מאתגרת בכל הנוגע ליציבותו ארוכת הטווח של הביטוח הלאומי, המוסד האמון על רשת הביטחון הסוציאלית של אזרחי ישראל.

הניתוח האקטוארי של משרד האוצר מעלה התרעה ברורה לפיה קרן הביטוח הלאומי לא תוכל לממן את התחייבויותיה לקצבאות כבר בשנת 2029 ללא התערבות ממשלתית ישירה. הגידול הדרמטי בהוצאות נובע בין היתר מרפורמות העבר בתחום הסיעוד, שהובילו לכך שכ-30% מהקשישים בישראל מוגדרים כסיעודיים, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. במקביל, נרשמה עלייה חדה בהוצאות על קצבאות ילדים נכים, וזאת בין היתר בשל הרחבת הקריטריונים לקבלת קצבאות לילדים על הרצף האוטיסטי ולילדים אלרגיים. צוות בין-משרדי המשותף לאוצר, לביטוח הלאומי ולמשרדי הרווחה והבריאות בוחן כעת חלופות מדיניות כדי להימנע מפתרונות דוגמת קיצוץ רוחבי או העלאת דמי הביטוח הלאומי, צעד שעלול להכביד על כושר ההשתכרות של העובדים.

בתוך כך, עולה במסמך פוטנציאל לגבייה בהיקף של מיליארדי שקלים באמצעות רפורמות ממוקדות בקרב אוכלוסיות שאינן משולבות באופן מלא בשוק העבודה. הנתונים מצביעים על כ-350 אלף אזרחים בגיל העבודה המשלמים דמי ביטוח לאומי מינימליים, וכן על כ-150 אלף סטודנטים ואברכים הנהנים מדמי ביטוח מופחתים, מה שמהווה בסיס לבחינת שינויי חקיקה שמטרתם לתמרץ יציאה לתעסוקה. לצד אלו, הממשלה ניצבת בפני התחייבויות חברתיות נוספות בהיקף של כ-36 מיליארד שקל בשנים הקרובות, הנובעות מגידול טבעי במספר התלמידים, הרחבת סל הבריאות והחזרת תשלומים לנפגעי איבה לקופת המדינה עם סיום הוראות השעה של תקופת המלחמה.

מבחינת סוחרים ומשקיעים, התוכנית מסמנת את המשך העלייה בנטל החוב הלאומי, כאשר יחס החוב-תוצר טיפס מ-60% ל-70% בעקבות עלויות המלחמה והשפעתן על תקציב המדינה. הגירעון החזוי לשנה הבאה עומד על 3.4% תוצר, אך זהו תרחיש בסיסי שאינו כולל הוצאות ביטחוניות נוספות או את עלויות השיקום המלאות. יתרה מכך, הדיווח מצביע על עיכוב ביישום תוכניות חומש לשיקום הצפון, כאשר ההוצאות נפרסות על פני תקופה ארוכה יותר מהמתוכנן במטרה למתן את הנטל התקציבי השנתי.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר מדגיש כי התחזיות כפופות לשורה של סיכונים, ביניהם התמשכות הלחימה, השפעות המתיחות עם איראן על נתיבי הסחר והסיכונים הפיננסיים לענף הנדל"ן בסביבת ריבית גבוהה. למרות התחזית האופטימית יחסית לאינפלציה, הצפויה לעמוד על כ-1.8% ולהימצא בתוך טווח היעד של בנק ישראל, ברור כי על הממשלה הבאה יוטל העול לגבש מדיניות פיסקלית אחראית שתשלב בין קיצוצי עומק, התייעלות מבנית וניהול סיכונים כלכליים רחב. "לפתחה של הממשלה תובא גם החלטה בדבר הפחתת ההוצאה התקציבית לצורך עמידה ביעדי מדיניות פיסקליים. הפחתה בהוצאות הממשלה, אשר עשויה להיות פועל יוצא של שורה ארוכה של צעדי מדיניות, בהתאם להיקף הפחתת ההוצאה שתמצא הממשלה לנכון לקדם, תאפשר לממשלה לממש את מדיניותה וסדרי העדיפויות התקציביים שלה תוך התחשבות בתנאים הכלכליים והפיסקליים", צוין במסמך הרשמי. סוגיות אלו ימשיכו להעסיק את השווקים הפיננסיים בחודשים הקרובים, שכן הן מהוות פרמטר קריטי בהערכת סיכון האשראי של ישראל ובקביעת כיווני המדיניות המוניטרית.