חברת המחקר וההשקעות ברנשטיין מציגה עמדה זהירה במיוחד כלפי ענף המזון הארוז בארצות הברית ומורידה את דירוגן של כמה מהחברות הגדולות בתעשייה. המהלך נובע משורה של אתגרים מבניים עמוקים שצפויים להעיב על הצמיחה והרווחיות של החברות הללו בשנים הקרובות. בין הגורמים המרכזיים ניתן למנות את האימוץ ההולך וגובר של תרופות הרזיה ממשפחת GLP-1, התגברות הפיקוח הרגולטורי ושינויים דרמטיים בהעדפות הצרכנים. לאור זאת, האנליסטית אלכסיה הווארד הורידה את המלצתה לחברות מובילות כמו קונאגרה, קמפבל, ג'נרל מילס וקראפט היינץ לביצועי חסר, וחתכה את הדירוג של סימפלי גוד פודס לביצועי שוק. חברת המחקר מזהירה כי הסקטור כולו מתמודד עם שילוב מאתגר של האטה בביקושים, לחץ על שולי הרווח ושינוי מהותי בהתנהגות הצרכנית.

הדאגה המרכזית שמרחפת מעל התעשייה היא קצב האימוץ המהיר של תרופות ההרזיה. על פי ההערכות של ברנשטיין, בין ארבעה עשר לחמישה עשר אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית עשויים להשתמש כיום בתרופות אלו. מדובר בזינוק חד לעומת שיעור של פחות משישה אחוזים בתחילת שנת 2024. מגמה זו צפויה רק להתגבר עם כניסתן לשוק של גרסאות הניטלות בבליעה והתוכניות להרחיב את הכיסוי הביטוחי מצד המדינה. התרופות הללו, המדכאות תיאבון ומגבירות את תחושת השובע לאורך זמן, תורמות ישירות לירידה משמעותית בצריכת מזונות עתירי פחמימות, סוכר ומלח, ומובילות במקביל לעלייה טבעית בביקוש למוצרים עתירי חלבון. שינוי תזונתי זה פוגע בבטן הרכה של יצרניות המזון המסורתיות, שחלק ניכר ממוצריהן מבוסס בדיוק על אותם רכיבים שהצרכנים נמנעים מהם כעת.

לצד המהפכה התרופתית, מתעצמת השפעתה של תנועת "להפוך את אמריקה לבריאה שוב" והדרישה למזון טבעי ונקי יותר. קובעי מדיניות ברמה הפדרלית והמדינתית שמים כעת על הכוונת צבעי מאכל מלאכותיים, תוספים כימיים ומזון אולטרה-מעובד. הלחץ על יצרניות המזון לא מגיע רק מכיוון המחוקק, אלא גם מהשטח המסחרי. רשתות קמעונאות ענקיות, ביניהן וולמארט וטארגט, דורשות מהספקים שלהן לשנות את הרכבי המוצרים ולהסיר רכיבים בעייתיים, צעד שמאלץ את החברות להשקיע הון רב בפיתוח מחדש של קווי ייצור ותיקים.

מכשול נוסף הוא מצב הביקוש הצרכני. סנטימנט הצרכנים בארצות הברית צנח לשפל של חמישים שנה על רקע הלחצים הכלכליים ויוקר המחיה. המציאות הזו גורמת לקונים רבים לחפש אפשרויות זולות יותר, או פשוט לחזור לבשל בבית מאפס במקום לרכוש ארוחות ארוזות ומוכנות מראש. במקביל לאתגרים הכלכליים, החברות נדרשות להתמודד עם סיכונים משפטיים גוברים. תביעה שהוגשה לאחרונה על ידי התובע העירוני של סן פרנסיסקו נגד חברות מזון ומשקאות גדולות מאשימה אותן בשיטות שיווק מטעות הקשורות למוצרים מזיקים. בברנשטיין מציינים כי חשוב לעקוב מקרוב אחר התפתחות התיק הזה, שכן משפטנים מזהים קווי דמיון מדאיגים בינו לבין התביעות ההיסטוריות שהוגשו בעבר נגד תעשיית הטבק.

ברמת החברות הבודדות התמונה מורכבת, כאשר כל אחת מהן נאבקת בזירה שלה. קונאגרה עלולה למצוא את עצמה נאלצת לקצץ את חלוקת הדיבידנד למשקיעים ככל שרמות החוב שלה עולות והרווחיות נשחקת. קמפבל מתמודדת עם תחרות עזה בקטגוריות החטיפים והמרקים, ונאלצת לספוג עלויות גבוהות יותר של חומרי אריזה, שינוע ורכיבי חלבון. במקרה של ג'נרל מילס, הניסיונות להתאושש ולהגדיל את היקפי המכירות באמצעות הורדות מחירים נקודתיות לא הניבו שינוי ארוך טווח. בנוסף, החשיפה הגדולה של החברה לדגני בוקר ולקטגוריות מוצרים עתירות פחמימות מותירה אותה חשופה ופגיעה במיוחד למגמות הבריאות החדשות בשוק.

מצבה של קראפט היינץ מעורר ספקות בשוק, שכן לא ברור אם האסטרטגיה החדשה שלה, הכוללת השקעה של כ-600 מיליון דולר בשיווק וחדשנות, אכן תוכל להחזיר את החברה למסלול צמיחה יציב מבלי להכביד עוד יותר על שולי הרווח הצרים בלאו הכי. גם חברות שממוצבות כבריאות יותר אינן חסינות. חברת סימפלי גוד פודס חווה חולשה מתמשכת במותג הדיאטה המוכר אטקינס, ומתמודדת עם עלייה בעלויות של חלבוני חלב ודמי הובלה, נתונים שעשויים לפגוע בתוצאותיה הכספיות בשנים הקרובות. על אף שהתקופה האחרונה התאפיינה בירידות חדות במחירי המניות של החברות הללו ורמות התמחור שלהן נראות כיום נמוכות היסטורית, ניתוח השוק מראה כי ציפיות הרווח של המשקיעים עדיין נותרו אופטימיות מדי, ונראה כי תעשיית המזון כולה צועדת לקראת תקופה ממושכת של הידוק חגורות ולחץ מתמשך.