מערכות המסחר הדיגיטליות של המוסדות הפיננסיים בישראל אמורות להוות עוגן של יציבות, דיוק ואמינות עבור ציבור המשקיעים. אולם, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ביום 19 במאי 2026 לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ, מטילה צל כבד על התנהלות הבנק בתחום זה. הבקשה, שסכומה מוערך בכ-522 מיליון שקלים, מגוללת מסכת של כשלים טכנולוגיים ותפעוליים עמוקים בפלטפורמות המקוונות של הבנק המיועדות למסחר בניירות ערך, תוך הפרה לכאורה של חובות נאמנות, הטעיית צרכנים והתעשרות שלא כדין על חשבון הלקוחות.

הבסיס לבקשה, אשר הוגשה על ידי לקוח הבנק שהוא גם עורך דין שניהל מסחר עצמאי בבורסות ארצות הברית, נשען על זיהוי של חמישה כשלים מערכתיים מהותיים. הטענה המרכזית היא שמערכות המסחר של בנק מזרחי טפחות סובלות מבעיות כרוניות השוללות מהמשקיעים את היכולת הבסיסית ביותר לקבל תמונת מצב אמינה ושקופה של כספם. כאשר לקוח נכנס לאפליקציה או לאתר האינטרנט של הבנק, הוא מצפה לראות נתונים מדויקים המשקפים את מצב השוק הנוכחי, אך על פי התביעה, מה שהוא מקבל בפועל זו מציאות מעוותת המציבה אותו בנחיתות משמעותית מול סוחרים אחרים בשוק ההון.

אחת מנקודות התורפה הבולטות המפורטות בכתב התביעה נוגעת להצגת נתוני המסחר. התובעים מצביעים על כך שבעת כניסה למערכת, מופיעה התרעה על עיכוב של 15 דקות בנתונים, כמקובל בחלק ממערכות המסחר הבסיסיות. אלא שהבעיה מתחילה כאשר הלקוח לוחץ על כפתור הריענון; באותו רגע, התרעת העיכוב נעלמת ובמקומה מופיע חיווי מטעה ולפיו הנתונים מוצגים בזמן אמת. בפועל, כך נטען, המערכת ממשיכה להציג נתונים המפגרים ברבע שעה אחר המסחר החי בחו"ל. בעולם שבו עסקאות פיננסיות מוכרעות בשברירי שניות ותנודות של מחירי מניות יכולות לחתוך או להגדיל תשואות באופן דרמטי, עיכוב מוסווה כזה פוגע ישירות בכיסו של המשקיע. התביעה אף מגדילה וטוענת כי גורמים טכניים בבנק הודו בשיחות מוקלטות כי התשתית הממוחשבת מיושנת ופשוט אינה מסוגלת לספק נתונים בזמן אמת.

מעבר לבעיית התזמון, התביעה חושפת כאוס סביב סנכרון הנתונים בין הפלטפורמות השונות של הבנק. לקוחות שהשוו את מצב חשבונם בין האפליקציה הסלולרית לבין אתר האינטרנט השולחני נדהמו לגלות פערים בלתי מוסברים. שווי תיק ההשקעות, יתרת המזומנים ואחוזי התשואה הציגו מספרים שונים באותו רגע נתון, בתלות בממשק שבו נעשה שימוש. באופן מטריד, אפילו החלפה של שפת הממשק מעברית לאנגלית הובילה לעיתים לשינוי בנתונים הכספיים המוצגים. הבלבול הועצם כאשר משקיעים ניסו להפיק דוחות מרוכזים בקובצי אקסל לצורכי מעקב או דיווחי מס. התביעה מתארת כיצד המערכת הפיקה קבצים משובשים לחלוטין, שמהם נעלמו עסקאות שלמות, מניות נמחקו מהרישום, ושמות של ניירות ערך הוחלפו באותיות בודדות וחסרות פשר.

התקלות לא נעצרו רק בשלב הצגת המידע, אלא חדרו גם לליבת הפעילות המבצעית – שלב שליחת הפקודות לבורסה. על פי העדויות המפורטות בבקשה, המערכת חסמה פקודות מסחר תקינות לחלוטין, לעיתים בטענות שווא כי מחיר המניה נמוך מהמינימום המותר, ולעיתים תוך הצגת הודעות שגיאה הטוענות כי ללקוח כלל אין הרשאה לסחור. אך החלק המדאיג ביותר בתביעה מצביע על אובדן שליטה מוחלט: נטען כי במקרים מסוימים, המערכת של הבנק יצרה וביצעה עסקאות קנייה של מניות זרות בהיקפים של אלפי דולרים ללא כל הוראה מקדימה, בקשה או אישור מבעל החשבון. עסקאות הרפאים הללו, כך נטען, חמקו מתחת לרדאר של מנגנוני הבקרה הפנימיים של הבנק והתגלו על ידי הלקוחות ההמומים רק בדיעבד.

כדי לבסס את חומרת הטענות, צורפה לתביעה חוות דעת מקצועית של מומחה חיצוני מתחום המימון, אשר קבע נחרצות כי רצף התקלות הזה מייצר תשתית מידע פגומה מיסודה. המומחה הגדיר את מצבם של לקוחות הבנק כ"עיוורון פיננסי", מצב שבו לא ניתן לכלכל צעדים, לנהל סיכונים או לקבל החלטות מושכלות. על בסיס זה, הוגדרה קבוצת הנפגעים הייצוגית ככוללת כ-152 אלף לקוחות שסחרו בניירות ערך דרך מערכות הבנק במהלך שבע השנים האחרונות ונחשפו למידע השגוי או לכשלים התפעוליים.

מבנה הפיצויים הנדרש משקף את העלות הכלכלית הכבדה של הליקויים. התביעה דורשת מבית המשפט לחייב את הבנק בתשלום של כ-120 מיליון שקלים כפיצוי על הנזקים הכלכליים הישירים שנגרמו מהשיהוי בהצגת הנתונים. בנוסף, נדרשת השבה חלקית של עמלות מסחר ודמי ניהול חשבון בסך של כ-352 מיליון שקלים, בנימוק שהבנק גבה תשלום מלא עבור שירות פגום וחלקי. סכומים נוספים נתבעים בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן ונזקים לא ממוניים. במקביל לדרישות הכספיות, התובעים מבקשים צווי עשה אופרטיביים שיחייבו את הבנק לתקן את המעוות: להסיר לאלתר את חיווי ה"זמן אמת" השגוי, לסנכרן את המערכות, והחשוב מכל – למנות גורם מקצועי וחיצוני שיפקח מקרוב על הליך שדרוג ותיקון התשתיות הטכנולוגיות. בנק מזרחי טפחות קיבל כעת פרק זמן של 90 ימים כדי לגבש את תגובתו המשפטית והטכנולוגית ולהציגה בפני בית המשפט, לקראת תחילתו של מאבק משפטי שעשוי להשפיע על תקני הטכנולוגיה הפיננסית בישראל כולה.