נתונים חדשים ומקיפים שמפרסמים כלכלני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) לצד פרויקט "צ'יינה פאוור" של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים CSIS, חושפים בשעות האחרונות מגמה מבנית חריפה ובלתי הפיכה בשוק האנרגיה העולמי. על פי הניתוח המעודכן, אימוץ הולך וגובר של רכבים חשמליים ברחבי הגלובוס מוביל כבר עתה לירידה חדה ומתמשכת בצריכת הנפט הישירה, כאשר התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על האצה משמעותית בקצב הפחתת הביקוש. הנתונים הרשמיים מעריכים כי צריכת הנפט העולמית צפויה להצטמצם בכ-3 עד 3.5 מיליון חביות ליום עד שנת 2030, וזאת אך ורק כתוצאה ישירה מהמעבר הצרכני והתעשייתי לתחבורה מבוססת הנעה חשמלית, ללא שקלול גורמי התייעלות אנרגטית אחרים.
עבור ציבור הסוחרים בבורסות הסחורות, המנוע המרכזי שעומד מאחורי טלטלת הביקוש הזו מגיע פעם נוספת מכיוונה של סין, שממצבת את עצמה ככוח המניע הראשי והמשמעותי ביותר מאחורי מגמת ההפחתה הגלובלית. לפי נתוני האמת של המחקר, כבר במהלך שנת 2024 הובילה המדיניות הסינית להפחתה ריאלית של כמיליון חביות נפט ביום מהצריכה המקומית, בעקבות שיעורי חדירה חסרי תקדים של רכבי אנרגיה חדשים לשוק הרכב הסיני. הכלכלנים מעריכים כי המומנטום הסיני רחוק מעצירה, ועד שנת 2030 ההפחתה בצריכת הנפט הגולמי מצד סין לבדה תגיע להיקף דרמטי של כ-2 מיליון חביות נפט בכל יום, נתון המהווה אחוז ניכר מסך התפוקה היומית של רבות ממדינות אופ"ק.
במקביל לדומיננטיות הסינית, גם השווקים המערביים בארצות הברית ובאירופה תורמים את חלקם להרחבת הפער במאזן האנרגיה, אם כי בקצב מתון ומדורג יותר המושפע משינויי רגולציה ותמריצים ממשלתיים. על פי דוחות ה-IEA, הן ארצות הברית והן האיחוד האירופי צפויות להציג הפחתה של כ-0.5 עד 0.6 מיליון חביות נפט ביום כל אחת עד לשנת 2030, כתוצאה מהתקדמות ציי הרכב הפרטיים והמסחריים לחשמול מלא או חלקי. מנגד, הודו מציגה בשלב זה מגמת הפחתה קטנה יחסית במונחים מוחלטים, בשל חדירה איטית יותר של תשתיות טעינה ורכבים חשמליים במחיר נגיש, אך כיוון המחשבה הכללי והמגמה השלילית בביקוש לדלקים מאפיינים גם אותה ואת שאר הכלכלות המתפתחות ברחבי העולם.
מדובר בשינוי מבני עמוק שמשנה את כללי המשחק הוותיקים של שוק הקומודיטיס ומחייב את המשקיעים לנתח את חברות האנרגיה המסורתיות במשקפיים חדשים. היסטורית, מחירי הנפט נקבעו בעיקר על בסיס זעזועי היצע גיאופוליטיים או החלטות תפוקה של קרטל אופ"ק, אך הנתונים הנוכחיים מוכיחים כי איום הביקוש הופך לגורם הדומיננטי ארוך הטווח. הפחתה קבועה של למעלה מ-3 מיליון חביות ביום מייצרת לחץ דפלציוני מובנה על החוזים העתידיים, ועשויה להוביל למצב של עודף היצע כרוני בשוק, שיאלץ את המדינות המפיקות הגדולות לקצץ את היקפי הייצור באופן קבוע רק כדי לשמור על רצפת מחיר מינימלית.
ההשלכות הללו חורגות מגבולות המסחר בחוזים העתידיים ומשפיעות ישירות על תמחור המניות של ענקיות האנרגיה הבינלאומיות ועל חברות הזיקוק, שרואות את שולי הרווח שלהן על הפקת בנזין וסולר הולכים ונשחקים. מנהלי תיקים נדרשים כיום לתמחר מחדש את סיכוני "הנכסים התקועים" של חברות דלקים שאינן משקיעות סכומים משמעותיים בגיוון פורטפוליו האנרגיה שלהן לקראת סוף העשור. השינוי המבני הזה מהווה רוח גבית חזקה לא רק לחברות הרכב החשמלי עצמן, אלא בעיקר ליצרניות חומרי הגלם ומתכות הסוללה כגון ליתיום, קובלט וניקל, שכן גרף הביקוש אליהן קשור בקשר הפוך ומובהק לגרף הצריכה של חביות הנפט שנעלמות מן השוק.
