היום התכנסו חברות ארגון אופק פלוס לשיחת וידאו מכרעת שנועדה לבחון את תנאי השוק הגלובליים ואת עתיד הארגון בעקבות פרישתה המפתיעה של איחוד האמירויות. במהלך המפגש, הסכימו שבע המדינות המשתתפות, ובראשן ערב הסעודית ורוסיה, על העלאת תפוקת הנפט ב-188 אלף חביות ביום החל מחודש יוני 2026. מדובר בהעלאה השלישית במספר מאז חסימת מצרי הורמוז, המהווה צעד הצהרתי שנועד להוכיח כי האסטרטגיה המשותפת של הארגון נותרה בעינה למרות הקרע הפנימי והטלטלות הגיאופוליטיות.
ההחלטה להגדיל את המכסות ב-188 אלף חביות ביום אינה מקרית; מדובר בנפח הייצור המקורי שתוכנן מראש, בניכוי חלקה הספציפי של אבו דאבי. מהלך זה נועד לשלוח מסר של המשכיות לשווקים הפיננסיים ולהבהיר כי פרישתה של אחת החברות המרכזיות לאחר כשישה עשורים אינה מערערת את יכולת התפקוד של הקרטל. עם זאת, אנליסטים בשוק האנרגיה מדגישים כי העלאת התפוקה הזו היא סמלית בעיקרה. כל עוד הלחימה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן נמשכת, וכל עוד מצרי הורמוז נותרים חסומים למעבר מכליות, אין ליצרניות במפרץ הפרסי יכולת פיזית להזרים את הנפט הנוסף לשווקים הגלובליים.
הפרישה של איחוד האמירויות ב-28 באפריל הגיעה לאחר שנים של מתח גובר מול ערב הסעודית סביב שאיפותיה של אבו דאבי להגדיל את כושר הייצור שלה. פרישה זו נחשבת לאירוע המשמעותי ביותר בתולדות הקואליציה, והיא מעמידה בסימן שאלה את יכולתו העתידית של אופק פלוס להשפיע על מחירי הנפט בעולם, במיוחד אל מול הצמיחה המתמדת בייצור הנפט מפצלי שמן בארצות הברית. המדינות שנותרו בארגון הדגישו בהצהרתן את מחויבותן המלאה לעמידה במכסות הייצור, תוך שהן מציינות כי ימשיכו לעקוב מקרוב אחר תנאי השוק ולשמור על גמישות מלאה להגדיל, להשהות או להפוך את כיוון המדיניות במידת הצורך.
בזירת המחירים, נראה כי השווקים כבר תמחרו את עזיבת איחוד האמירויות, והסוחרים ממוקדים כעת בעיקר במאמצים לסיום העימות הצבאי מול איראן, שנמצא כעת בשבוע התשיעי שלו. מחיר הנפט מסוג ברנט נסחר סביב רמה של 108 דולר לחבית בסוף השבוע האחרון, ירידה קלה מהשיאים של ארבע השנים האחרונות, אך עדיין ברמות המשקפות את הפרעת האספקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. המצור במפרץ הפרסי יצר מחסור חסר תקדים שהוביל לנסיקת מחירים של דיזל, בנזין ודלק סילוני, מה שהחל להשפיע באופן ישיר על התנהגות הצרכנים ברחבי העולם.
החשש המרכזי של הכלכלנים כיום הוא מפני "השמדת ביקוש", מצב שבו המחירים הגבוהים מאלצים צרכנים ותעשיות לצמצם את הצריכה באופן דרסטי. ככל שהמלאים הגלובליים הולכים ומתרוקנים, גובר הסיכון לגלישה למיתון כלכלי רחב. עבור המדינות הנותרות באופק פלוס, האתגר המיידי הוא מניעת פרישות נוספות של חברות בארגון ושמירה על משמעת פנימית בכל הנוגע למכסות הייצור, במיוחד לקראת היום שבו המגבלות הפיזיות על ייצוא מהמפרץ יוסרו והתחרות על נתחי שוק תתחדש במלוא עוצמתה. המעקב אחר ביצועי המדינות ימשיך להתבצע על ידי ועדת הניטור המיניסטריאלית (JMMC), מתוך כוונה לשמר את היציבות היחסית שהושגה עד כה.
