יום המסחר נפתח בתחושה של "שקט שלפני הסערה". לאחר חופשת סוף שבוע ארוכה לרגל חג הפסחא, המדדים המרכזיים ביבשת חזרו לפעילות אך נראה כי הם בעיקר דורכים במקום, כאשר תשומת הלב של הסוחרים נתונה כמעט כולה לשעון המתקתק בבית הלבן. מדד הסטוקס 600 הכלל-אירופי רשם עלייה מינורית של כ-0.1% בלבד בשעות הבוקר, בעוד המדד הגרמני, הדאקס, נותר ללא שינוי מהותי. בפריז נרשמה אופטימיות זהירה מעט יותר עם עלייה של 0.5% במדד הקאק 40, ואילו בלונדון מדד הפוטסי 100 טיפס בכ-0.2%. התמונה המעורבת הזו משקפת את הדילמה של המשקיעים: מצד אחד רצון לחזור לשגרה לאחר החג, ומצד שני חשש כבד מפני ההסלמה הצבאית הצפויה בשעות הלילה במזרח התיכון.

במרכז הדרמה עומד האולטימטום שהציב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפיו על איראן להסכים להפסקת אש ולפתיחת מצר הורמוז עד ליום שלישי בלילה. בנאום תקיף שנשא, טראמפ צינן את התקוות לפתרון דיפלומטי מהיר, לאחר שטהרן דחתה הצעה לתיווך בינלאומי שהייתה אמורה להוביל להפסקת אש של 45 יום. הנשיא האמריקאי איים באופן ישיר כי אם לא תושג הסכמה, ארה"ב תפעל להשמדת "כל גשר ותחנת כוח" באיראן, והוסיף אזהרה חריפה לפיה ייקח למדינה מאה שנים להשתקם מהתקיפות המתוכננות. השיח הלוחמני הזה מצטרף למציאות שבה המלחמה, שהחלה בסוף פברואר בתקיפות משולבות של ארה"ב וישראל, התרחבה כבר לחזיתות נוספות כולל לבנון, ומאיימת לשתק את זרימת האנרגיה הגלובלית.
סגירתו המעשית של מצר הורמוז לתנועת מכליות היא כרגע ה"פיל שבחדר" עבור כל סוחר בינלאומי. דרך נתיב המים הצר הזה עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית, וחסימתו היא הסיבה המרכזית לזינוק המחודש במחירי האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס הבוקר בכ-1.4% לרמה של 111.28 דולר, בעוד הנפט האמריקאי מסוג WTI זינק ב-2.1% וחצה את רף 114 הדולרים. עבור אירופה, לא מדובר רק במחיר הדלק בתחנות, אלא באיום ממשי על היכולת לחמם בתים ולהפעיל מרכזי נתונים ענקיים הנשענים על ייבוא גז טבעי מהמפרץ הפרסי. אנליסטים בבנקים הגדולים, כמו ING, מדגישים כי הפוקוס של המשקיעים היום יהיה אך ורק על השאלה האם ניתן למנוע את ה"גל הבא" של עליות המחירים דרך הסדר כלשהו, או שאנו עומדים בפני שיא אינפלציוני חדש שיעיב על הצמיחה העולמית.
למרות העננה הגיאופוליטית, אירוע תאגידי יוצא דופן הצליח לייצר עניין בבורסת אמסטרדם ולספק נקודת אור למשקיעי הטכנולוגיה והבידור. מניית יוניברסל מיוזיק גרופ (UMG) זינקה בלמעלה מ-14% לאחר שהמיליארדר ביל אקמן, דרך חברת ההשקעות שלו פרשינג סקוור, הגיש הצעה לרכישת החברה בעסקת מזומן ומניות המוערכת בלמעלה מ-55 מיליארד אירו. המהלך הזה מזכיר לסוחרים כי גם בעת מלחמה, עסקאות ענק ממשיכות להתרחש כאשר מזוהה ערך אסטרטגי ארוך טווח, וכי ענקיות התוכן והמוזיקה נתפסות כנכסים יציבים יחסית המסוגלים להניב רווחים גם בתקופות של אי-ודאות כלכלית.
במבט על לוח האירועים הכלכליים להמשך היום, הסוחרים הישראלים והבינלאומיים יצטרכו לעקוב אחר נתונים שבימים כתיקונם היו תופסים את הכותרות הראשיות, אך היום נדחקים מעט הצידה. בין היתר צפויים להתפרסם נתוני מכירות קמעונאיות בגוש האירו ונתוני מאזן הסחר בארה"ב. עם זאת, קשה להאמין שנתון מקרו כזה או אחר יצליח לשנות את כיוון השוק ביום שבו גורלן של תשתיות האנרגיה באיראן עומד על הכף. עבור הסוחר הישראלי, התנודתיות בשווקי אירופה מהווה אינדיקציה ישירה לרמת החשש הגלובלית מההסלמה מול איראן, כאשר כל תנודה במחיר הברנט משפיעה ישירות על האינפלציה המקומית ועל שער השקל. המשך הקיפאון במדדי המניות באירופה מעיד על כך שהשוק כבר תמחר חלק מהסיכון, אך הוא רחוק מלהיות מוכן לתרחיש של מלחמה אזורית כוללת שעלולה לפרוץ עם פקיעת האולטימטום.