חמישה שבועות לאחר שהמתקפה האווירית המסיבית של ארצות הברית וישראל נגד איראן יצאה לדרך, המערכה שזכתה כבר לכינוי "מלחמת המפרץ השלישית" אינה מראה שום סימני דעיכה. מה שהחל כמבצע ממוקד להסרת איומים הפך במהירות לעימות אזורי כולל שמשנה את פני המזרח התיכון באופן יסודי, והנזקים המצטברים שלו צפויים להדהד בכלכלה ובפוליטיקה העולמית עוד שנים ארוכות. בפרק זמן קצר יחסית, הסכסוך חרג הרבה מעבר לחילופי מהלומות צבאיות והוביל לטלטלה של ממש בצמרת השלטון האיראנית, כשהאירוע המכונן ביותר הוא מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי לאחר כמעט ארבעה עשורים בשלטון. ואקום מנהיגותי זה, המתרחש בעיצומה של מלחמה, יוצר חוסר ודאות מוחלט לגבי עתיד המשטר והיכולת להגיע להסדר כלשהו בעתיד הנראה לעין.
ההשלכות של הלחימה אינן מוגבלות לשטח איראן בלבד, והן זולגות בעוצמה לכל עבר ומאיימות על יציבותן של מדינות המפרץ כולן. מתקני ייצוא של גז טבעי נוזלי (LNG), נמלי תעופה אסטרטגיים ותשתיות אנרגיה חיוניות לאורך חופי המפרץ ספגו פגיעות קשות, מה שמשבש את שרשראות האספקה הגלובליות באופן שלא נראה מאז משברי האנרגיה של שנות השבעים. בלב המערכה הימית ניצבת החלטתה של איראן לחסום את מצר הורמוז, עורק החיים המרכזי שדרכו עובר נתח משמעותי מאספקת הנפט והגז העולמית. סגירת המצר ניתקה למעשה את נתיב האספקה הקריטי ביותר לשווקי האנרגיה, והתוצאות בשטח היו מיידיות וכואבות לכיסו של הצרכן בקצה העולם.
בשווקים הגלובליים, החרדה מפני עימות ממושך תורגמה לזינוק של יותר מ-50% במחירי הנפט הגולמי בתוך שבועות ספורים בלבד. ההשפעה חריפה עוד יותר כשמסתכלים על מוצרי נפט מזוקקים כמו סולר ודלק סילוני, שמחיריהם מטפסים בקצב מהיר אף יותר מהנפט הגולמי, מה שמייקר את עלויות ההובלה והטיסה בכל העולם ומזין גל אינפלציוני חדש. המשקיעים בבורסות המרכזיות בעולם הגיבו בבריחה מאסיבית מנכסי סיכון, ושווקי המניות צבועים באדום בוהק מתחילת השנה. האופטימיות המוקדמת ששררה בקרב כלכלנים בתחילת המבצע פינתה את מקומה להבנה מפוכחת שהסיכון להסלמה נוספת רק גדל, ושבינתיים אין באופק שום ראיה מוצקה לכך שהסכסוך נע לקראת פתרון או רגיעה.
מומחים וחלטי שוק מציינים כי הדינמיקה של המסחר השתנתה לחלוטין. אם בשבועות הראשונים המשקיעים עוד קיוו לסימני דה-אסקלציה ונהגו בהתאם, כיום השוק כבר מגלם בתוכו את ההסתברות הגבוהה להחרפת העימות. כל עוד הלחימה נמשכת והתשתיות ממשיכות להיפגע, השווקים צפויים להישאר במגננה, תוך שהם מתאפיינים בתנודתיות קיצונית ובנטייה חדה לירידות. הנזק ארוך הטווח אינו נמדד רק בדולרים או במחירי חביות נפט; מדובר בשבר עמוק באמון ביציבות האזורית, ששיקומו ידרוש השקעות עתק בביטחון ובתשתיות. המלחמה הזו מזכירה לעולם שוב עד כמה היציבות הכלכלית הגלובלית תלויה בשקט שברירי במזרח התיכון, שקט שכרגע נראה רחוק מתמיד.
