במשך קרוב לשני עשורים, ניהלו רשויות האכיפה הפדרליות בארצות הברית את אחת החקירות המורכבות והממושכות ביותר בתולדותיהן נגד גוף צדקה אסלאמי רחב היקף. החקירה, שהחלה עוד בראשית שנות ה-90, הגיעה לשיאה בשנת 2008 עם העמדתם לדין של ראשי קרן 'הולי לנד'. הגוף הכלכלי הזה, שהציג חזות של סיוע הומניטרי, שימש למעשה כצינור להעברת כספים עבור תנועות דוגמת חמאס והאחים המוסלמים. חמשת המנהלים שהורשעו עמדו במרכזה של רשת מסועפת, אך הממצא המשמעותי ביותר שנחשף בתיק לא היה רק תזרים המזומנים, אלא מסמך אסטרטגי שנכתב כבר ב-1991 על ידי מוחמד אכרם. המסמך, שנשא את הכותרת 'מזכר הסבר על היעד האסטרטגי הכללי של הקבוצה בצפון אמריקה', שרטט מפת דרכים להקמת אלטרנטיבה תרבותית במערב באמצעות תהליך שזכה לכינוי 'ג'יהאד אזרחי' או 'ג'יהאד חשאי'.
התוכנית שפורטה במזכר לא קראה לעימות צבאי חזיתי, אלא למהלך של כרסום פנימי ביסודות החברה המערבית. המטרה הוגדרה כחבלה ב'בית העלוב' של המערב תוך שימוש בידי המאמינים ובסיוע של גורמים מקומיים מתוך המערב עצמו. האסטרטגיה התבססה על חדירה למוסדות חינוך, תקשורת, ממשל ומערכות פיננסיות. המסמך הציע להשתמש בחוקים, במוסדות ובארגוני זכויות אזרח של החברה המערבית נגדה, תוך יצירת בריתות טקטיות עם קבוצות פרוגרסיביות ואקדמאים שאינם מודעים ליעד הסופי. תהליך זה, המכונה בערבית 'תמכין' (התבססות), נועד לייצר התיישבות ארוכת טווח שתשנה את המאזן הדמוגרפי והתרבותי ללא צורך בכיבוש פיזי מיידי. מדובר בשינוי יסודי של כללי המשחק, שבו המערכת הדמוקרטית משמשת ככלי להחלשתה שלה.
ההיסטוריה של התכנון הזה אינה מסתכמת במסמך בודד. כבר ב-1982 נוסח מסמך המכונה 'הפרויקט', שפירט תוכנית גלובלית למאה שנים לבניית חברות מקבילות בתוך מדינות היעד תוך ניצול החירויות המערביות. בעוד שלפני כחצי יובל הרעיון של שילוב יסודות רדיקליים בתוך המערב נראה כמעט בלתי אפשרי, מאז שנת 2014 נוצר חיבור אינטרסים בין גורמים פונדמנטליסטים לבין הזרם הפרוגרסיבי החדש. כיום, כל ניסיון לבחון את ההשלכות של אסטרטגיה זו נתקל לעיתים קרובות בהתנגדות פוליטית עזה, כאשר המבקרים מתויגים תחת הגדרות חברתיות נוקשות. המציאות הנוכחית באירופה ובחלקים מארצות הברית מלמדת כי התוכנית שנראתה בעבר כתיאוריה רחוקה, קורמת עור וגידים דרך שינוי תודעתי עמוק באופן שבו החברה המערבית תופסת את ערכי היסוד שלה.
החיבור בין תפיסות עולם מרקסיסטיות לבין תנועות דתיות רדיקליות מוצא את שורשיו בתיאוריה של אנטוניו גראמשי, מייסד המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. גראמשי פיתח את מושג ה'הגמוניה התרבותית', וטען כי במדינות קפיטליסטיות מתקדמות, השלטון נשמר לא רק בכוח הזרוע אלא דרך שליטה במוסדות התרבות והחינוך. כדי לחולל שינוי, הוא הציע 'מלחמת עמדות' – חדירה איטית לתוך בתי הספר, האוניברסיטאות, מערכת המשפט והבירוקרטיה הממשלתית כדי לעצב מחדש את התודעה הציבורית. ניתן לראות קווי דמיון מפתיעים בין ה'צעדה הארוכה דרך המוסדות' של השמאל הרדיקלי לבין ה'ג'יהאד החשאי'. שני הצדדים רואים במערכת המוסדית הקיימת יעד לכיבוש שקט, ושניהם מזהים את הסדר המוסר המבוסס על ערכים מסורתיים כמכשול המרכזי בדרכם. במובן זה, ה'רב-תרבותיות' משמשת ככלי פוליטי שנועד לפרק את המבנה החברתי הקיים כדי להקים על חורבותיו הגמוניה חדשה.
הנתונים הסטטיסטיים משקפים את עוצמת החיבור הפוליטי הזה. בבחירות 2024 במדינת מינסוטה, למשל, נמצא כי ארבעה מתוך כל חמישה מצביעים בקרב אוכלוסיית המהגרים מסומליה העניקו את קולם למפלגה הדמוקרטית. הברית הזו אינה מבוססת על הסכמה אידיאולוגית עמוקה – שהרי תפיסות העולם של קבוצות להט"ב ופמיניזם רדיקלי מנוגדות בתכלית לערכי השריעה – אלא על אינטרס משותף של החלשת הסטטוס קוו. עבור השמאל הפרוגרסיבי, המהגרים הם כוח אלקטורלי ומוסרי במאבק נגד המבנה הישן. עבור התנועות האסלאמיות, השמאל מספק את המטרייה המשפטית והפוליטית המאפשרת את המשך ההתבססות. זוהי סימביוזה שבה כל צד מאמין שיוכל לשלוט בשני ביום שאחרי קריסת הסדר הקיים. התוצאה היא שחיקת היכולת של המדינה להגן על גבולותיה ועל ערכי הליבה שלה, תוך שימוש בערכים ליברליים כקרדום לחפור בו.
ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות, כולל המלחמה עם איראן, עשויות להוביל להקצנה נוספת בתוך החברה המערבית. כאשר בריתות פוליטיות פנימיות מתחברות לאיומים חיצוניים, המערב ניצב בפני צורך דחוף להגדיר מחדש את גבולות התיאוריה של 'חברה פתוחה'. השאלה המרכזית אינה רק הישרדות פיזית, אלא האם המוסדות הדמוקרטיים והחוקתיים יוכלו להחזיק מעמד מול תהליכי חדירה שנועדו לנצל את חולשותיהם. ההכרה בכך שלא ניתן לקיים חירות מלאה עם קבוצות שרואות בחירות זו אמצעי להשמדתה, הופכת לנקודת מפנה קריטית. העתיד של הרפובליקות החוקתיות תלוי ביכולתן להבחין בין פלורליזם לגיטימי לבין חתרנות אסטרטגית המוסווית כפעילות אזרחית.
