נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2026 מצביעים על עלייה של 0.2% במדד החודשי. קצב האינפלציה השנתי של ישראל טיפס ל-2.0%, עלייה קלה לעומת ה-1.8% שנרשמו בינואר. אך הנתון המעניין ביותר בדו"ח הנוכחי אינו רק המספר עצמו, אלא העובדה שהוא מהווה את "צילום המצב" האחרון של המשק הישראלי רגע לפני פרוץ מלחמת "שאגת הארי" בסוף חודש פברואר. מכיוון שהנתונים נאספו במהלך החודש, הם אינם משקפים עדיין את הטלטלה הביטחונית והכלכלית שהחלה עם העימות הישיר מול איראן וגרורותיה, מה שהופך את המדד הזה למעין "אי של יציבות" רגע לפני הסערה.
במבט היסטורי, הגענו למדד הזה מנקודה של אופטימיות זהירה. חודש ינואר האחרון הציג אינפלציה של 1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים וחצי, מה שעורר תקוות שהמאבק בעליות המחירים הוכרע. הנתון הנוכחי של 2.0% אמנם מציג האצה מסוימת, אך הוא עדיין ממוקם בדיוק במרכז יעד היציבות של בנק ישראל, העומד על אחוז אחד עד שלושה אחוזים. העליות הבולטות במדד פברואר הגיעו דווקא מכיוונים צרכניים מובהקים: הפירות הטריים זינקו ב-3.6%, ועליות נרשמו גם בסעיפי התרבות, הבידור, המזון והתחבורה. מנגד, מי שמנעו מהמדד לטפס גבוה יותר היו מחירי ההלבשה שצנחו ב-3.3% והירקות הטריים שהוזלו. אלו נתונים של משק שמתנהל בשגרה, שבו כוחות השוק העונתיים הם המשפיעים העיקריים על המחיר לצרכן.
זירה לא פחות דרמטית שחשפה הלמ"ס הערב היא שוק הדיור. לאחר חודשים של עליות מחירים עקביות בשיעורים של 0.6% ו-0.8%, מדד מחירי הדירות הראה סוף סוף סימני בלימה עם ירידה קלה של 0.1% בעסקאות שבוצעו בדצמבר-ינואר. בחישוב שנתי מחירי הדירות בישראל נמוכים כיום ב-0.9% לעומת אשתקד, אך התמונה אינה אחידה. בעוד שבירושלים ובצפון נרשמו עליות מחירים שנתיות משמעותיות של מעל 3% ו-5%, במחוזות המרכז ותל אביב המחירים דווקא ירדו בשיעורים של עד 3.9%. עבור השוכרים המצב נותר מאתגר: מי שחידש חוזה נאלץ לספוג עלייה של 2.7%, ומי שנכנס לדירה חדשה פגש עליות חדות של 5.8%. גם תשומות הבנייה המשיכו להתייקר, בעיקר בשל המחסור בידיים עובדות שייקר את שכר העבודה בבנייה בכמעט 5% בשנה האחרונה.
כאן נכנסת לתמונה שאלת המפתח: כיצד הנתונים הללו ישפיעו על החלטות הריבית בתוך המציאות של המלחמה? בנק ישראל עומד בפני דילמה מקצועית חריפה. מצד אחד, נתוני פברואר מראים אינפלציה מאוזנת של 2.0% – נתון שבתנאים רגילים היה עשוי לתמוך בהורדת ריבית נוספת מתחת לרמה של 4% כדי להקל על הנטל הכלכלי. מצד שני, בנק ישראל יודע היטב שהמדד של מרץ כבר ייראה אחרת לגמרי. מלחמת "שאגת הארי" והעימות מול איראן מייצרים לחצים אינפלציוניים כבדים שאינם מופיעים בדו"ח הנוכחי: שיבושים בשרשראות האספקה, עלייה חדה בהוצאות הממשלה לצורכי ביטחון, ופיחות בשקל מול המטבעות הזרים.
לכן, למרות שהסטטיסטיקה של פברואר משדרת יציבות יחסית, ההערכה הרווחת בשוק היא שבנק ישראל ינקוט במשנה זהירות קיצוני. הבנק המרכזי מבין שהשקט המשתקף בנתוני פברואר הוא זמני בלבד, וכי עליות המחירים של מרץ ואפריל עלולות להיות חדות בהרבה עקב השפעות המלחמה על התחבורה, האנרגיה והיצע המוצרים. במציאות כזו, הורדת ריבית כעת עלולה להיתפס כמהלך מסוכן שיחליש את השקל עוד יותר ויאיץ את האינפלציה. בנק ישראל יעדיף ככל הנראה לשמור על הריבית ברמתה הנוכחית כ"כרית ביטחון" מוניטרית מול חוסר הוודאות הגיאופוליטי.
מדד פברואר 2026 הוא מסמך כלכלי חשוב שמסמן את סופה של תקופת ההתכנסות ומחירה של השגרה האחרונה. המשק הישראלי נכנס למערכה הביטחונית הנוכחית כשהוא במצב אינפלציוני טוב יחסית ועם בלימה מסוימת במחירי הדיור, אך האתגרים האמיתיים עוד לפנינו. ב-WeINvest נמשיך לעקוב בדריכות אחר נתוני חודש מרץ, שיהיו הראשונים לשקף את השפעת המלחמה על יוקר המחיה בישראל, ונסייע לכם לנווט את ההשקעות בתוך המציאות המשתנה שבה הסטטיסטיקה והביטחון כרוכים זה בזה ללא הפרד.
