ההדף הגיאופוליטי שנוצר בעקבות התקיפה האמריקאית-ישראלית באיראן ממשיך להכות גלים אדירים בשווקים הפיננסיים, כאשר אנו נכנסים ליום השני של טלטלה עולמית מסונכרנת. מה שהחל כחשש ביטחוני מקומי במזרח התיכון, תורגם במהירות הבזק לקריסה פיננסית חוצת יבשות, המונעת בראש ובראשונה מזינוק אלים במחירי האנרגיה. חבית נפט מסוג ברנט, המהווה את הברומטר העולמי לחרדה כלכלית, טיפסה ב-6% נוספים ושעריה מגרדים כעת את רף ה-83 דולרים. במקביל, מחיר הגז בבריטניה השלים זינוק דו-יומי מסחרר, עם עלייה של 30% לרמה של 148 פני ליחידת חום (Therm), זאת לאחר שביום שני כבר נרשמה נסיקה של 44%. המשמעות המיידית היא הכפלה של מחירי האנרגיה בתוך פחות משבוע לרמות שלא נראו מזה שלוש שנים, נתון ששומט את הקרקע מתחת לרגלי המשקיעים שקיוו לרגיעה.
ההשפעה על שוקי המניות הייתה מידית ואכזרית. בלונדון, מדד ה-FTSE 100 צלל בשיעור חד של 2.75%, הירידה היומית החריפה ביותר שנרשמה מאז זעזוע המכסים של דונלד טראמפ לפני כ-11 חודשים, אירוע שכונה אז "יום השחרור". המסכים האדומים לא פסחו על אף סקטור, וכמעט כל המניות הרשומות סיימו את המסחר בטריטוריה שלילית. מעבר לאוקיינוס, בוול סטריט, הפתיחה הייתה סוערת במיוחד לאחר יום שני רגוע יחסית; מדד הדאו ג'ונס איבד בשיאו מעל 2% מערכו, לפני שתיקן מעט וסגר בירידה של 400 נקודות, המהוות נסיגה של 0.8%. מדדי ה-S&P והנאסד"ק הציגו תבנית ירידות דומה, מה שמעיד על בריחה רוחבית מנכסי סיכון. אולם, הדרמה האמיתית התרחשה דווקא בשווקים האסיאתיים, שם התגובה הייתה אלימה אף יותר: מדד הניקיי היפני השיל 3.1% מערכו, בעוד הקוספי הדרום-קוריאני רשם צניחה חופשית של 7.2%, נתון המעיד על פאניקה מוחלטת בקרב הסוחרים במזרח.
באופן פרדוקסלי, אפילו הזהב, הנחשב באופן מסורתי לחוף מבטחים בעתות משבר, לא הצליח לחמוק מהמגמה השלילית. לאחר זינוק ביום שני, המתכת היקרה איבדה כמעט 5% מערכה ונסחרת כעת סביב 5,072 דולר לאונקיה, תנועה שעשויה להעיד על כך שמשקיעים נאלצים למכור נכסים נזילים כדי לכסות הפסדים במקומות אחרים (Margin Calls). גם הביטקוין, שלעיתים מוצג כזהב דיגיטלי, נסוג ב-2.3%. התמונה המצטיירת היא של שוק שאינו מחפש רק הגנה, אלא נמצא במצב של חישוב מסלול מחדש, כאשר ההנחות הבסיסיות לגבי יציבות האספקה העולמית של אנרגיה מתנפצות אל מול המציאות הביטחונית המתהדקת בין טהראן, ביירות וירושלים.
מעבר למסכים האדומים בבורסות, הנזק הארוך טווח מתהווה כעת בשוק האג"ח ובציפיות הריבית, שם נרשמת תזוזה טקטונית שעלולה לחסל את התקוות ל"נחיתה רכה" של הכלכלה העולמית. התשואות על אגרות החוב הממשלתיות בבריטניה – לטווחים של שנתיים, עשר ושלושים שנה – זינקו בבוקר יום שלישי בכ-10 נקודות בסיס. זוהי אינה תנודה טכנית בלבד, אלא הצבעת אי אמון של השוק ביכולת של הבנקים המרכזיים להוריד ריבית בקרוב. החשש המרכזי הוא שהעלייה במחירי האנרגיה תתדלק מחדש את האינפלציה, שירדה לאחרונה בבריטניה ל-3% בינואר (לעומת 3.4% בדצמבר), ותאלץ את קובעי המדיניות לשמור על ריסון מוניטרי הדוק וכואב לאורך זמן.
השינוי בסנטימנט המשקיעים הוא חד וברור: אם רק בשבוע שעבר שוקי הכסף תמחרו סבירות של 80% להורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי של אנגליה בפגישתו ב-19 במרץ, הרי שכעת, לאור התרחבות העימות והתקיפות הישראליות החדשות, הסיכוי הזה צנח ל-29% בלבד. זוהי מכה קשה לתוכניותיה של רייצ'ל ריבס, שביקשה לנכס לעצמה את הקרדיט על שש הורדות הריבית שבוצעו מאז אוגוסט 2024 ולהילחם ביוקר המחיה. המטבע הבריטי הגיב בהתאם, כאשר הליש"ט צנחה לשפל של שלושה חודשים מול הדולר, נסיגה של כ-0.8% (כסנט אחד) לרמה של 1.33 דולר. גם בארה"ב התמונה דומה: שוקי הנגזרים (Swaps), שצפו בסוף השבוע שעבר קיצוץ של 61 נקודות בסיס בריבית הפדרל ריזרב השנה, צופים כעת הפחתה של פחות מ-50 נקודות – משמע, פחות משתי הורדות של רבע אחוז.
מומחים מזהירים כי המצב שברירי ביותר. ג'מה סלינגו מפידליטי אינטרנשיונל ציינה כי מחירי האנרגיה העקשניים עלולים לשבש לחלוטין את תוכניות הריבית העולמיות ולגרור אינפלציה מחודשת. במקביל, ג'ס רלסטון מקבוצת המחקר ECIU הדגישה כי בריטניה נותרה חשופה בצורה מסוכנת למשבר אנרגיה נוסף, בעוד משקי הבית והעסקים טרם התאוששו מהחובות של המשבר הקודם. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הצטרפה לאזהרות, כשהיא מצביעה על כך שהשיבושים במסחר והתנודתיות הפיננסית מוסיפים נדבך של חוסר ודאות לסביבה הכלכלית העולמית, שכבר הייתה מתוחה ממילא. השאלה הפתוחה כעת אינה האם השווקים ירדו, אלא כמה עמוק יהיה הבור שיצרו מחירי הנפט הגואים בכיסו של הצרכן ובמאזני החברות.
