התמונה הפיסקלית של מדינת ישראל רושמת מפנה חיובי ועקבי, שמצליח להפתיע לטובה גם את התחזיות הזהירות ביותר שהוצגו עם פתיחת שנת התקציב. דוחות הביצוע המעודכנים שפורסמו על ידי אגף החשב הכללי, לצד סקירת הכנסות המדינה של רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי, מעידים על בלימה מרשימה של הלחצים התקציביים. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים אמנם רשם עלייה קלה של 0.1 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם ועמד על כ־3.3% מהתוצר, בהיקף כספי של כ־74.8 מיליארד שקלים, אך מבט רחב ומעמיק על המגמה הרב־חודשית מבהיר כי המשק המקומי התרחק באופן דרמטי מרמות השיא המדאיגות שנרשמו בשיא תקופת הלחימה, אז טיפס הגירעון מעבר לרף של 8.4% מהתוצר.

הנתונים המצטברים מתחילת השנה מציגים פער חיובי ניכר מול התקופה המקבילה אשתקד. בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון המצטבר בכ־47.8 מיליארד שקלים בלבד, בהשוואה לגירעון של כ־71.5 מיליארד שקלים שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בשיפור דרמטי של קרוב לשליש בהיקף הגירעון השוטף, שמציב את הביצוע התקציבי ברמה נוחה בהרבה מיעד הגירעון השנתי המקורי שנקבע בתקציב על 4.9% מהתוצר, יעד ששיקף הנחה לגירעון כולל של כ־111.2 מיליארד שקלים. בחודש אוקטובר הבודד עמד הגירעון על כ־18.3 מיליארד שקלים, לעומת כ־15.2 מיליארד שקלים באוקטובר אשתקד, עלייה נקודתית הנובעת בעיקר מעונתיות של תשלומי חגים והוצאות מרוכזות של משרדי הממשלה.

הקטר המרכזי שמניע את בלימת הגירעון ומחזק את האיתנות הפיסקלית הוא צד ההכנסות, שממשיך להפגין עוצמה מפתיעה. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ־503.3 מיליארד שקלים, זינוק נומינלי של 10.0% לעומת כ־457.6 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, וקצב ביצוע מרשים של 85.7% מתוך היעד השנתי המתוכנן שעומד על 587.0 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, הכנסות המדינה ממסים רשמו ביצוע של כ־488.3 מיליארד שקלים, עלייה של כ־12.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחודש אוקטובר לבדו זרמו לקופת המדינה כ־46.2 מיליארד שקלים, מתוכם 44.6 מיליארד שקלים מגביית מסים.

ניתוח אגף הכלכלן הראשי ורשות המסים מגלה כי גם לאחר ניכוי האינפלציה ובמונחים ריאליים של שיעורי מס אחידים, גביית המסים הכוללת זינקה מתחילת השנה ב־8.4% לעומת התקופה המקבילה. המנוע העיקרי לצמיחה זו הוא ענף המסים הישירים, שזינק ריאלית ב־11.2% מתחילת השנה וב־9.4% בחודש אוקטובר. הזינוק הזה נשען על חוסנו של שוק התעסוקה, שבא לידי ביטוי בגידול עקבי בניכויי מס הכנסה משכר העבודה בשיעור ריאלי מצטבר של 8%, לצד התאוששות חדה בגבייה מעצמאים ומבעלי מניות שעלתה ב־18% מתחילת השנה, וגידול של 7% בגביית מס חברות. גם שוק ההון תרם את חלקו עם זינוק מצטבר של 42% בניכויים מניירות ערך מתחילת השנה, המשקף פעילות ערה בבורסה ומימושי רווחים.

בגזרת המסים העקיפים נרשמה מתחילת השנה עלייה ריאלית של 4.4%, כאשר הכנסות המע"מ נטו טיפסו בשיעור ריאלי של 7% הודות לצריכה פרטית יציבה וערה. מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה ריאלית מתונה של 2.9% במסים העקיפים, שנובעת מהשפעת ריכוז ימי חגי תשרי ומיעוט ימי עסקים ודיווח, וכן מירידה חדה של 18% בהכנסות מבלו דלק עקב הפחתות בלו ממוקדות. בתחום מיסוי המקרקעין נרשמה באוקטובר התעוררות נקודתית עם עלייה ריאלית של 11% בהכנסות נטו לכ־1.4 מיליארד שקלים, בעיקר בזכות זינוק של 36% במס שבח, אף שבסיכום מצטבר מתחילת השנה הכנסות הנדל"ן עדיין נמוכות ב־2% לעומת אשתקד.

במקביל לעוצמת הגבייה, צד ההוצאות הממשלתי מפגין משמעת תקציבית הדוקה יחסית לתחזיות המוקדמות. סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ־551.1 מיליארד שקלים, עלייה מתונה של 4.2% בהשוואה ל־529.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, וזאת לעומת גידול מתוכנן בתקציב המקורי שעמד על 7.4%. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו בכ־481.5 מיליארד שקלים, גידול מתון של 4.0% בלבד. בתוך כך, ההוצאות האזרחיות שמרו על ריסון ניכר עם עלייה של 1.4% בלבד, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון רשמו גידול מצטבר של 9.9% ביחס לאשתקד, המגלם את המשך צורכי ההתעצמות וההתמודדות הביטחונית. אומדן התשלומים שנמשכו מקרן הפיצויים של מס רכוש לשיפוי אזרחים ועסקים עמד מתחילת השנה על כ־10.7 מיליארד שקלים.

בזירת המימון, אגף החשב הכללי ממשיך לפעול ביעילות לגיוס המקורות הנדרשים לכיסוי הגירעון ולמחזור החוב, תוך הסתמכות נרחבת על שוק ההון המקומי. מתחילת השנה גייסה המדינה חוב מקומי ברוטו בהיקף של כ־154.7 מיליארד שקלים, שמתוכם נפרעו 103.5 מיליארד שקלים, כך שהגיוס המקומי נטו הסתכם ב־51.2 מיליארד שקלים. בגזרה הבינלאומית עמד גיוס החוב הזר נטו על כ־5.8 מיליארד שקלים, לצד תקבולי הפרטה ומכירת קרקעות שהניבו כ־6.4 מיליארד שקלים נטו. השילוב בין גביית מסים העולה על היעדים לבין ניהול הוצאות מבוקר מאפשר לקופ